משנה ברורה/אורח חיים/שנד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משנה ברורהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png שנד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה (צורת הדף)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


סימן שנד
דיני בור ואשפה ברשות הרבים


א (א) וחוליא. היינו קרקע סביבות הבור נותן סביבותיו להקיף כמין חומה:

(ב) אם עומד. היינו הבור עצמה:

(ג) בתוך וכו'. דכיון שהוא הפסק פחות מד"ט בין הבור להכותל לא דרסי בה רבים כלל וע"כ הוי מקום פטור:

(ד) למלאות ממנו לרה"י. פי' מאותו צד שהוא סמוך לרה"י בין שהוא עומד בין הכותל לבור ומוציא המים מהבור ומניחו ברה"י שאצלו ובין שהוא עומד בבית ומשלשל הדלי לבור דרך חלון הבית וחוזר ומכניסו לבית והטעם בכל זה דמוציא מרה"י לרה"י דרך מקום פטור:

(ה) אפילו אין החוליא גבוה עשרה. ר"ל כ"א בצירוף הבור אפ"ה הוי רה"י דבור וחוליתו מצטרפין לעשרה וה"ה אם לא היה חוליא כלל והיה הבור בעצמו עמוק עשרה טפחים:

(ו) ואם הוא רחוק וכו'. דהשתא אותו מקום לאו מקום פטור הוא אלא ר"ה:

(ז) אין ממלאים ממנו. אפילו דרך חלון דקמטלטל מרה"י לרה"י דרך אויר ר"ה ואע"ג שאגידו בידו אסור:

(ח) אא"כ תהא וכו'. דאז ממילא הדלי ששואב בו הולך למעלה מעשרה ששם מקום פטור וא"כ ממלא מרה"י לרה"י דרך מקום פטור. ודוקא כשהחלון ג"כ גבוה יו"ד טפחים מן הקרקע דלא ראה הדלי כלל אויר ר"ה והעומד בר"ה ומשלשל דלי בחבל לתוך הבור עמוק עשרה ורחב ד' וממלא מים ומוציא לר"ה חייב ואף דעל הדלי אין לחייבו משום שלא הוציא החבל מת"י כשהורידו לבור עכ"פ משום המים יש לחייבו דהא עקר המים מרה"י לר"ה ואפילו אם סביב הבור לא היה ר"ה רק כרמלית ג"כ יש ליזהר מזה דעכ"פ איסורא איכא. ודלי התלוי בעץ ארוך כמו שעושין לבארות שלנו לשאוב בו והוא תלוי בתוך הבאר או אפילו למעלה מן הבאר נגד אוירו אף שהמים היה בדלי מבעוד יום שלא עקר אותם בשבת מן הבאר אפ"ה יש ליזהר שלא להוציאו משם להורידו על הארץ שסביב הבאר דהא עכ"פ עשה הנחה בשבת ואפילו לאוחזו באויר סביב הבאר ג"כ מסתפק הפמ"ג אם מותר:

ב (ט) אשפה בר"ה וכו'. ואם עומדת בכרמלית עיין בפמ"ג:

(י) שגבוה עשרה. דאם לא היתה גבוה עשרה שם כרמלית עליה ואסור לזרוק עליה מרה"י:

(יא) של רבים. דרבים משליכין שם שופכיהן וזבליהן:

(יב) מותר לזרוק לה. ואפילו אם האשפה מופלגת מן הכותל ד' טפחים ויש על ההפסק שביניהם שם ר"ה אפ"ה מותר לזרוק על האשפה מחלון שבבית ורק שיהיה החלון גבוה עשרה מן הארץ כדי שתהיה הזריקה מרה"י לרה"י דרך מקום פטור ומה שכתב המחבר הקרוב לה בא לאפוקי אם האשפה רחוק מרה"י שלא יזרוק על האשפה שעלול ליפול בר"ה:

(יג) הקרוב לה. ואין צריך עירוב כיון שאין בה דיורין:

(יד) מאוסים. כלומר שאין צריך להם ולא אתי לאתויי אח"כ אפילו אם יפול:

(טו) כדרכן. שהיו רגילין שם מקודם משא"כ באשפה של רבים לא ממלכי מעשותה אשפה ולעולם תהיה גבוה עשרה טפחים שהרי כל היום משליכין כולם שופכיהן וזבליהן שם ולא תחסר גבהה:

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >


שולי הגליון