אליה רבה/אורח חיים/שנד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אליה רבהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png שנד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

[א] [לבוש] מחלון של רשות היחיד וכו'. בזה מותר אפילו חלון אינו גבוה עשרה מה שאין כן בסיפא שרחוקה ארבעה טפחים רק שחוליא גבוה עשרה צריך שיהא גם החלון גבוה עשרה:

ב[עריכה]

[ב] ארבעה טפחים וכו'. ורבינו ירוחם דף צ"ה ע"ג כתב שלושה טפחים, ותמיהני שהוא הש"ס בעירובין דף צ"ט וכל הפוסקים ועיין בלחם משנה פרק ט"ו:

ג[עריכה]

[ג] [לבוש] דהוה ליה מוציא מרשות היחיד לרשות הרבים וכו'. זה לשון הרשב"א בעבודת הקודש דף ט"ו ואפילו בריחוק ארבעה נראה לי שמותר לפי שמוציא מרשות היחיד לרשות היחיד דרך רשות הרבים ואגודו בידו ולא נח אפילו משום שבות אין בו אבל כל המחברים אסרו להם שומעין עד כאן לשונו, וצריך עיון הא בש"ס שם מפורשת לאיסור והריטב"א שהביא בית יוסף לא עלה על דעתו להתיר לדינא אלא מקשה קושיית עולת שבת, ואפשר דסבירא ליה דר' יוחנן פליג אתירוץ ראשון ודו"ק, ואין להקשות דברי רשב"א אלו על מה שכתב בית יוסף בסימן שנ"ב דאסר הרשב"א מדרבנן אף באגדו בידו והבין מגן אברהם שם אף דלא נח, דיש לומר דהיינו אחר שהסכים למחברים והריטב"א וכו' בהגהות אשירי שהביא בית יוסף שם דמתיר באגדו בידו עיין שם ודו"ק, והט"ז האריך לחינם דבזה נדחו דבריו:

ד[עריכה]

[ד] [לבוש] ואף על גב וכו' אבל להושיט וכו'. הנחלת צבי תמה על הלבוש דמבואר בהזורק ורמב"ם דגם בזריקה אסור לכתחילה ובשם שיירי כנסת הגדולה טעמא כיון שגבוה מעשרה טפחים והוא מקום פטור עד כאן דבריו בקצרה, ולמה שפירשתי ס"ק ב' שם דברי לבוש נכונים אך תימא על הלבוש דקא חשיב לה השטה אם כן אף שחוליא גבוה עשרה יהא אסור דהא משנה פרק הזורק המושיט אפילו למעלה מעשרה חייב דומיא דעגלות המשכן, ואפילו זה כנגד זה דאסורא הוא איכא כדמשמע בעבודת הקודש דף ט"ו ע"ב, והנראה לעניות דעתי דזה קיל מהשטה כיון שאגדו בידו ודו"ק. העומד ברשות הרבים וממלא מבור שעמוקה עשרה ורחבה ארבעה חייב ולא חשיב אגודו בידו דהא עקר המים מרשות היחיד לרשות הרבים מה שאין כן הא דלא עקר המים וכשבאין באויר רשות הרבים הוי אגודו בידו:

ה[עריכה]

[ה] [לבוש] החוליא שסביבות הבור וכו'. משמע שבזמן שאין חוליא גבוה עשרה אף שאין עומק הבור הואיל ומצטרף לבור שיהא רשות היחיד מכל מקום לא הוי על החוליא דין גבוה עשרה שיהא מקום פטור, אבל מצאתי בפירוש שכתב בפשיטות שגם החוליא זה יש לו דין מקום פטור ועיינתי בפירוש המשנה להרמב"ם ומצאתי ראיה לדעת הלבוש וכן בעבודת הקודש שם מוכח הכי:

ו[עריכה]

[ו] [לבוש] דרך מקום פטור וכו'. פירוש הפסק ארבעה טפחים שבין החוליא לחלון וכן משמע בלחם משנה פרק המוציא:

ז[עריכה]

[ז] [לבוש] וילך ויטלנו לאשפה. כן כתב המגיד בשם הרשב"א וכן בעבודת הקודש שם ולבוש נמשך אחר בית יוסף דהשמיט תיבת לאשפה ואולי השמיט בכוונה דקיימא לן דאילו לאשפה שאף שאין חפץ בו ניחוש:

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.