משנה ברורה/אורח חיים/שנג
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דיני זיזין ברשות הרבים
א (א) ועירבו. דבלא ערבו (א) הלא אסור לטלטל מרשות לרשות אפילו בלא הפסק רשות הרבים בינתים כלל:
(ב) שוים וכו'. ר"ל דכיון שהם שוים (ב) אין צריך לאמן ידיו לזריקה שלא יפול החפץ למטה:
(ג) מותר לזרוק. ודוקא למעלה מי' דהוי מרה"י לרשות היחיד דרך מקום פטור (ג) אבל למטה מי' אסור:
(ד) גבוה מחבירו. דכיון שגבוה מחבירו צריך לצמצם ידו בזריקה וחיישינן שמא לא יכוין כ"כ ויפול לארץ (ד) ואתי לאתויי:
(ה) כרמלית וכו'. דכיון דאיסור כרמלית אינה אלא מדרבנן לא גזרינן שמא יפול (ה) דהוי גזירה לגזירה:
(ו) בכל גווני. היינו אפילו אחד גבוה מחבירו אבל פשוט דדוקא בשערבו:
(ז) לר"ה. נקט לר"ה לרבותא דאפילו לר"ה מותר דאין ר"ה תופס למעלה מעשרה וכ"ש אם הוא בולט לרשות כרמלית דשרי ועיין בס"ג דיש חילוק בין ר"ה לכרמלית לענין ליתן עליו כלים שאין נשברים בנפילתן:
ב (ח) למעלה מעשרה. ולא מבעי אם היה החלון פתוח לו בסמוך להזיז בתוך ג' טפחים בודאי מותר להשתמש על הזיז מתוך החלון ליתן עליו ולטול ממנו דהוא בכלל חורי רה"י וכרה"י דמי אלא אפילו אם היה החלון מופלג ממנו הרבה (ו) אעפ"כ מותר להשתמש על הזיז דכל שהוא למעלה מעשרה חשבינן ליה כמקום פטור ומשמע מסתימת המחבר דאם היה הזיז למטה מעשרה אפילו אם היה חלון הבית פתוח לו בסמוך לו בתוך ג' (ז) אפ"ה אסור להשתמש על הזיז והטעם דכיון שהוא בתוך עשרה נוח גם לבני רה"ר להשתמש על הזיז ולא הוי בכלל חורי רה"י כ"א בכלל כרמלית ואסור להשתמש עליו ליתן עליו וליטול ממנו בין מר"ה ובין מתוך החלון:
(ט) ויש בו ד' על ד'. לפי מה שפסק המחבר בס"ג דבכלים שאינם נשברים אסור שמא יפולו ואתי לאתויי מר"ה וע"כ הכא מיירי בכלים שישברו ע"י נפילתן (ח) וא"כ אפילו אין בהזיז ד' על ד' שמצוי שיפלו ממנו ג"כ מותר להשתמש עליו (ט) ויש לומר בדוחק דנקט ד' על ד' משום דמסיים והחלון פתוח לו ובאין בהזיז ד' על ד' א"צ שיהיה החלון פתוח לו דהוא מקום פטור ובכל גווני מותר להשתמש עליו:
(י) והם של וכו'. אבל של איש אחד שרי כיון שהם של רשות אחד. ואם ערבו יחד אפילו של שני אנשים שרי [פמ"ג]:
(יא) אסור להשתמש. דוקא בכלים ששבתו (י) בתוך הבית אבל אם שבתו בין השמשות על גבי הזיז מותר לטלטל מזיז לחברו:
(יב) זה על זה. ר"ל בין העליון ובין התחתון והלבוש מיקל בתחתון. כתב המ"א בשם המגיד משנה דאפילו אין בתחתון ד' ג"כ אוסרין אלו על אלו ובלבוש מיקל בזה וכתב בא"ר שכן הוא ג"כ בעה"ק:
(יג) כנגד חלונו. בלבד שהוא (יא) כזוית החלון והרחבתו:
(יד) שחלק רשות לעצמו. וממילא אסור להשתמש גם בזיז התחתון שאוסרים זה על זה וכנ"ל ולדעת הלבוש הנ"ל הכא בודאי מותר בתחתון:
ג (טו) כל זיז וכו'. היינו בין שהוא רחב ד' או לא:
(טז) כל שהוא גבוה יו"ד. דשם אין אויר כרמלית תופס וכנ"ל בסימן שמ"ה סי"ח ולכן מותר להשתמש עליו דרך החלון אבל למטה מעשרה הוי כמוציא מרשות היחיד לכרמלית:
< הקודם · הבא >