משנה/בבא קמא/י

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משנהTriangleArrow-Left.png בבא קמא TriangleArrow-Left.png י

< הקודם ·
מעבר לתחתית הדף


משנה


מפרשי הפרק
שנדפסו על הדף

רע"ב
תוספות יום טוב
תוספות רבי עקיבא איגר
תפארת ישראל - יכין


מפרשי המשנה

פירוש המשנה לרמב"ם
הון עשיר
רש"ש


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) הגוזל ומאכיל את בניו והניח לפניהם פטורין מלשלם. ואם היה דבר שיש בו אחריות חייבין לשלם. אין פורטין לא מתיבת המוכסין. ולא מכיס של גבאין ואין נוטלין מהם צדקה. אבל נוטל הוא מתוך ביתו או מן השוק:

(ב) נטלו מוכסין את חמורו ונתנו לו חמור אחר. גזלו לסטים את כסותו ונתנו לו כסות אחרת. הרי אלו שלו מפני שהבעלים מתיאשין מהן. המציל מן הנהר. או מן הגייס. או מן הלסטים. אם נתיאשו הבעלים. הרי אלו שלו. וכן נחיל של דבורים. אם נתיאשו הבעלים. הרי אלו שלו. אמר ר' יוחנן בן ברוקה נאמנת אשה או קטן לומר מכאן יצא נחיל זה. ומהלך בתוך שדה חבירו להציל את נחילו. ואם הזיק משלם מה שהזיק. אבל לא יקוץ את סוכו על מנת ליתן את הדמים. רבי ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר. אף קוצץ ונותן את הדמים:

(ג) המכיר כליו וספריו ביד אחר ויצא לו שם גניבה בעיר. ישבע לו לוקח כמה נתן ויטול. ואם לאו לא כל הימנו. שאני אומר מכרן לאחר ולקחן זה הימנו:

(ד) זה בא בחביתו של יין וזה בא בכדו של דבש. נסדקה חבית של דבש ושפך זה את יינו והציל את הדבש לתוכו. אין לו אלא שכרו. ואם אמר אציל את שלך ואתה נותן לי דמי שלי. חייב ליתן לו. שטף נהר חמורו וחמור חבירו. שלו יפה מנה ושל חבירו מאתים. הניח זה את שלו והציל את של חבירו אין לו אלא שכרו. ואם אמר לו אני אציל את שלך. ואתה נותן לי את שלי חייב ליתן לו:

(ה) הגוזל שדה מחבירו. ונטלוהו מסיקין. אם מכת מדינה היא אומר לו הרי שלך לפניך. ואם מחמת הגזלן חייב להעמיד לו שדה אחר. שטפה נהר אומר לו הרי שלך לפניך:

(ו) הגוזל את חבירו או שלוה הימנו או שהפקיד לו בישוב. לא יחזיר לו במדבר. על מנת לצאת במדבר. יחזיר לו במדבר:

(ז) האומר לחבירו גזלתיך הלויתני הפקדת אצלי. ואיני יודע אם החזרתי לך אם לא החזרתי לך. חייב לשלם. אבל אם אמר לו איני יודע אם גזלתיך. אם הלויתני. אם הפקדת אצלי. פטור מלשלם:

(ח) הגונב טלה מן העדר והחזירו ומת. או נגנב. חייב באחריותו. לא ידעו בעלים לא בגניבתו ולא בחזירתו ומנו את הצאן ושלימה היא פטור:

(ט) אין לוקחים מן הרועים צמר. וחלב. וגדיים. ולא משומרי פירות. עצים ופירות. אבל לוקחין מן הנשים כלי צמר ביהודה וכלי פשתן בגליל. ועגלים בשרון. וכולן שאמרו להטמין אסור. ולוקחין ביצים ותרנגולים מכל מקום:

(י) מוכין שהכובס מוציא. הרי אלו שלו. ושהסורק מוציא הרי אלו של בעל הבית. הכובס נוטל שלשה חוטין והן שלו. יתר מכן הרי אלו של בעל הבית. אם היה השחור על גבי הלבן נוטל את הכל והן שלו. החייט ששייר מן החוט כדי לתפור בו. ומטלית שהיא שלש על שלש. הרי אלו של בעל הבית. מה שהחרש מוציא במעצד. הרי אלו שלו. ובכשיל. של בעל הבית. ואם היה עושה אצל בעל הבית. אף הנסרות של בעל הבית:

סליק מסכת בבא קמא
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף