משנה/בבא קמא/ט

משנה ‏ בבא קמא ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) הגוזל עצים ועשאן כלים. צמר. ועשאן בגדים. משלם כשעת הגזלה. גזל פרה מעוברת וילדה. רחל טעונה וגזזה. משלם דמי פרה העומדת לילד. דמי רחל העומדת ליגזז. גזל פרה ונתעברה אצלו וילדה. רחל ונטענה אצלו וגזזה. משלם כשעת הגזלה. זה הכלל כל הגזלנים משלמין כשעת הגזלה:

(ב) גזל בהמה והזקינה. עבדים והזקינו. משלם כשעת הגזלה. רבי מאיר אומר. בעבדים אומר לו הרי שלך לפניך. גזל מטבע ונסדק. פירות והרקיבו. יין והחמיץ. משלם כשעת הגזלה. מטבע ונפסל. תרומה ונטמאת. חמץ ועבר עליו הפסח. בהמה ונעבדה בה עבירה. או שנפסלה מעל גבי המזבח. או שהיתה יוצאת ליסקל. אומר לו הרי שלך לפניך:

(ג) נתן לאומנין לתקן וקילקלו. חייבין לשלם. נתן לחרש שידה תיבה ומגדל לתקן וקלקל. חייב לשלם. והבנאי שקבל עליו לסתור את הכותל. ושבר את האבנים. או שהזיק. חייב לשלם. היה סותר מצד זה ונפל מצד אחר. פטור. ואם מחמת המכה. חייב:

(ד) הנותן צמר לצבע והקדיחתו יורה נותן לו דמי צמרו. צבעו כאור אם השבח יותר על היציאה נותן לו את היציאה. ואם היציאה יתירה על השבח. נותן לו את השבח. לצבוע לו אדום וצבעו שחור. שחור וצבעו אדום. רבי מאיר אומר נותן לו דמי צמרו. רבי יהודה אומר אם השבח יתר על היציאה. נותן לו את היציאה. ואם היציאה יתר על השבח. נותן לו את השבח:

(ה) הגוזל את חבירו שוה פרוטה ונשבע לו. יוליכנו אחריו אפילו למדי. לא יתן לא לבנו. ולא לשלוחו. אבל נותן לשליח בית דין. ואם מת יחזיר ליורשיו:

(ו) נתן לו את הקרן ולא נתן לו את החומש. מחל לו על הקרן. ולא מחל לו על החומש. מחל לו על זה ועל זה חוץ מפחות משוה פרוטה בקרן. אינו צריך לילך אחריו. נתן לו את החומש ולא נתן לו את הקרן. מחל לו על החומש ולא מחל לו על הקרן. מחל לו על זה ועל זה. חוץ משוה פרוטה בקרן. צריך לילך אחריו:

(ז) נתן לו את הקרן ונשבע לו על החומש. הרי זה משלם חומש על חומש עד שיתמעט הקרן פחות משוה פרוטה. וכן בפקדון שנאמר (ויקרא ה, כא) בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו או מצא אבידה וכחש בה ונשבע על שקר. הרי זה משלם קרן וחומש ואשם. היכן פקדוני אמר לו אבד. משביעך אני ואמר אמן. והעדים מעידים אותו שאכלו. משלם קרן. הודה מעצמו משלם קרן וחומש ואשם:

(ח) היכן פקדוני אמר לו נגנב. משביעך אני ואמר אמן. והעדים מעידין אותו שגנבו. משלם תשלומי כפל. הודה מעצמו משלם קרן וחומש ואשם:

(ט) הגוזל את אביו ונשבע לו ומת. הרי זה משלם קרן וחומש לבניו. או לאחיו. ואם אינו רוצה או שאין לו. לוה ובעלי חוב באים ונפרעים:

(י) האומר לבנו קונם אי אתה נהנה משלי. אם מת יירשנו. בחייו ובמותו אם מת לא יירשנו. ויחזיר לבניו או לאחיו. ואם אין לו. לוה ובעלי חוב באים ונפרעים:

(יא) הגוזל את הגר ונשבע לו ומת. הרי זה משלם קרן וחומש לכהנים ואשם למזבח. שנאמר (במדבר ה, ח) ואם אין לאיש גואל להשיב האשם אליו האשם המושב לה' לכהן מלבד איל הכפורים אשר יכפר בו עליו. היה מעלה את הכסף ואת האשם ומת. הכסף ינתן לבניו והאשם ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה:

(יב) נתן הכסף לאנשי משמר ומת. אין היורשים יכולין להוציא מידם. שנאמר (במדבר ה, י) איש אשר יתן לכהן לו יהיה. נתן הכסף ליהויריב ואשם לידעיה. יצא. אשם ליהויריב וכסף לידעיה אם קיים האשם יקריבוהו בני ידעיה. ואם לא. יחזיר ויביא אשם אחר. שהמביא גזילו עד שלא הביא אשמו יצא. הביא אשמו עד שלא הביא גזילו לא יצא. נתן את הקרן ולא נתן את החומש. אין החומש מעכב:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף