רש"ש על המשנה/בבא קמא/י

רש"ש על המשנה ‏ בבא קמא י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

בתור"ע אות ע"ז הקשה דבסוגיין משמע דזה לא מיקרי ש"ר וה"ר מהתוס' (לעיל ס"ז) שכתבו טעם מדוע לא הוה כאן ש"ר ותמיהני שהביא מקושיית התוס' והעלים עין מתירוצם דמסקי דזה הוה שפיר ש"ר וסוגיין ישבו שם א"כ על הרע"ב אין כאן תלונה כלל ויסבור כשיטתייהו. ורש"י שפי' לקמן בגמרא בד"ה יאוש כדי שנתיאשו הבעלים ביד המוכס (וזה דלא כדמסקי התוס' שם) הרי פי' דברייתא פליגא אמתני' והברייתא סברה דאפי' יאוש וש"ר לא קנה והא דקאמרה הגמ' קסבר יאוש כדי לא קני הוא להסביר הטעם דהואיל דיאוש כדי ל"ק ה"ל כקודם יאוש דאר"ח לעיל בר"פ דרצה מזה גובה כו' ופרש"י דהשני נעשה כגוזלו מבעליו וזהו ג"כ כוונת סיום הגמרא ומעיקרא באיסורא אתא לידי' כנ"ל נכון ליישב שיטת רש"י בעז"ה:

ד

בתוי"ט ד"ה אין לו אלא שכרו כו' ותירץ בשם הרמב"ם דהתם במתבטל כו' [נ"ב אגב שטפיה העתיק התוי"ט מהנ"י התירוץ בשם הרמב"ם ע"ש ואולי צ"ל הרמב"ן מהגרמ"ש]:

ו

בתוי"ט ד"ה לא יחזיר כו' אין זה יכול לכופו לקבל כו'. כלומר אבל אם החזיר וקבלו פטור. זה מילתא דפשיטא אבל פשוט דרש"י כוון לאפוקי דאם המלוה תובעו במדבר חייב הלוה להחזיר לו אף שם וכדלקמן בגמרא:

ז

בתוי"ט ד"ה חייב כו' אבל אומר ברי לי שלא הלויתיך היה זה פטור. הן בזה אפי' באומר הלה הלויתני ולא פרעתיך בודאי ג"כ פטור:=

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף