טעמא דקרא/שמות/לט
ז[עריכה]
אבני זכרון לבני ישראל. כתיב זכרון מלא ובפ' תצוה כתיב חסר, והנה כל זכרון שכתוב חסר הוא לטובה אבל מלא מצינו גם לרעה גבי סוטה מנחת זכרון מזכרת עון ובספרי שם אין לי אלא מזכרת עון מזכרת זכות מנין כו', ולפ"ז י"ל דבפרשת תצוה שהי' לפני מעשה העגל שהיו ישראל צדיקים גמורים זה רק מזכרת זכות לכן כתיב חסר אבל כאן שאחר מעשה העגל כתיב מלא שאם נתחייבו מזכיר גם חובה.
ח[עריכה]
ויעש את החושן וגו'. לא נזכר בפ' עשיית החשן שעשו את האורים ואת התומים רק בפ' צו כתיב ויתן אל החשן את האורים ואת התומים, נ' מזה שאין האו"ת מהבגדים רק מצוה שכשיכנס אהרן ישים בו את האו"ת והיא מצוה נפרדת אבל אין שייכת להבגדים לכן בבית שני הי' כשר בלי האו"ת ועי' רמב"ם וראב"ד פ"ד מביה"ב ה"א דפליגי בזה. (והאו"ש הביא ראי' מכאן להיפך וצ"ע).
כא, כג[עריכה]
ולא יזח החושן מעל האפוד וגו' לא יקרע. ביומא ע"ב א' אמרי' דאתי ללאו ולא לטעם דא"כ הול"ל שלא יקרע. וצ"ע דא"כ למה התורה חזרתו כאן עוד פעם ולא מצינו שלוקין עליהן ב' מלקיות. וי"ל דכאן הכוונה שנזהרו בשעת עשי' שלא יזח החשן מעל האפוד ושלא יקרע המעיל כדי שלא יעברו על הלאו.
לג, לו[עריכה]
ויביאו את המשכן וגו' ואת לחם הפנים. נראה דהאי ואת לחה"פ היינו הסניפים של לחה"פ דאי לחה"פ ממש למה עשאוה כיון שעדיין לא הקימו את המשכן עד א' בניסן וכי הי' מונח על השלחן ד' חדשים. ועוד יל"פ דלחה"פ ממש הביאו דתנן במנחות מ"ט א' אין מחנכין את השלחן אלא בלחה"פ וענין חינוך שייך לעושי המלאכה ולכן הכינו לחה"פ ולחה"פ אין נפסל בלינה והקב"ה שמרם לחם חם עד שהקימו המשכן ונתנוהו ומה"ט גם הכינו שמן למאור וקטרת הסמים שכ"ז צריך לחינוך כדתנן במנחות שם.
לד[עריכה]
ואת מכסה עורת האילם המאדמים ואת מכסה ערת התחשים. צריך טעם למה אצל האילים כתיב עורת מלא וי"ו ואצל התחשים כתיב חסר. וי"ל משום דאמרי' בשבת כ"ח ב' דלפי שעה נזדמן לו למשה ונגנז ובתנחומא תרומה (סי' ו') מבואר באורך שהי' מעשה נסים ולשעה נברא תחש א' גדול שאורך עורו הי' ל' אמה וממנו עשה המשכן ע"ש, ובשבת נ"ה ב' גבי חפני ופנחס אמרי' מעבירם כתיב חסר שלא הי' רק א' דפנחס לא חטא ע"ש ומבואר דחסר מורה שלא הי' רק א' לכן כאן גבי תחשים כתיב חסר שלא הי' אלא תחש א', אבל גבי עורות אילים י"ל שהי' מכמה אילים ולכך כתיב מלא [ומ"מ צ"ל שהיה עוד תחש שעשו ממנו כיסוי הכלים בשעת מסעות כמפורש בפ' במדבר].