מראי מקומות/שבת/קמ/ב

מראי מקומות שבת קמ ב

אמר רב קטינא העומד באמצע המטה כאילו עומד בכריסה של אשה ולאו מילתא היא

בספר דברי יחזקאל (שינאווא) (אגדות) הקשה למה אמרה הגמרא ולאו מילתא היא, אדרבא הי' להגמרא להחמיר אם בא על ידי זה להרהור, ולא להקל. ותירץ דבהא דקאמרה הגמרא על דברי רב קטינא ולאו מילתא היא, בזה ביטלו את היצר הרע, שלא יבוא לידי הרהור.

ואמר רב חסדא האי מאן דאפשר ליה למיכל נהמא דשערי ואכל דחיטי קעבר משום בל תשחית

על מאמר זה הקשו המפרשים כמה קושיות:

1. מדברי רב חסדא לעיל (עמוד זה) אנא לא בעניותי אכלי ירקא ולא בעתירותי אכלי כו' בעתירותי דאמינא היכא דעייל ירקא ליעול בשרא וכוורי.

2. מדברי הגמרא במועד קטן (כח.) דבי רב חסדא הוו יהבי סמידא לכלבי.

3. מדברי הירושלמי בסוף קידושין בשם רב שעתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל מה שראתה עינו ולא אכל.

4. אין איסור בל תשחית אלא דרך השחתה ולא דרך שימוש.

בספר יחוסי תנאים ואמוראים (שם) ביאר שלא דיבר רב חסדא אלא בעניים ולא בעשירים.

בספר ביכורי ניסן ביאר שכוונת רב חסדא לאופן שאין לו מעות כדי קניית לחם חיטים בשיעור הנצרך לשובעו.

ולאו מילתא היא

בביאור רי"פ פערלא לספר המצוות לרס"ג (ל"ת רמט) ביאר שכוונתה הגמרא באומרה ולא מילתא היא היינו לעיקר דברי רב חסדא ורב פפא שחשוב עובר בבל תשחית בהכי, כיון שלא שייך איסור בל תשחית אלא כשעושה בדרך השחתה ולא בדרך שימוש. ומה שהוסיפה הגמרא דבל תשחית דגופא עדיף היינו לדבריהם דר"ח ור"פ ששייך בזה בל תשחית, שעל זה יש לומר שאף בגוף שייך בל תשחית ובל תשחית דגופא עדיף.

בל תשחית דגופא עדיף

בספר ביכורי ניסן ביאר שאף רב חסדא מודה לכלל זה דבל תשחית דגופו עדיף שהרי אף הוא בעשירותו לא אכל ירק כיון שיכול לאכול בשר ודגים, אלא כוונתו באופן שאין לו מעות בכדי סעודתו אלא בלחם שעורים ואם יקנה לחם חיטים לא יאכל כדי שבעו, ונמצא שעובר בבל תשחית דגופא כשקונה לחם חיטים.

---

---

שולי הגליון

---

---

< עמוד קודם · עמוד הבא >

מעבר לתחילת הדף