מראי מקומות/שבת/קל/א

מראי מקומות שבת קל א

תוד"ה ר"א

הקשו שיביאו התינוק אצל כלי ולא יהיה איסור. עי' תי', וגם לתי' הראשון צ"ל דבמילה שבת נדחית כבר מלכתחילה אף שעדיין ליכא פיקוח נפש, עי' רשב"א ושפת אמת. ובתירוצם האחרון: ע"ע רמב"ן ורשב"א שיישבו שכיון שמילה הותרה אצל שבת אין צריך לחפש דרכים למעט בחילול שבת על ידי הבאת התינוק אצל הסכין, וכ"כ בחידושים המיוחסים לר"ן שאף שלענין פיקוח נפש אמרינן (שם קכח:) כל היכא דאפשר לשנויי משנינן, שאני פיקוח נפש דלא הותרה בשבת כו' אבל גבי מילה דניתנה שבת לידחות אצלה אפילו אפשר בלא חילול, ולא מהדרינן במילה לעשותה בשמאלו או לשנות בה משום דלא חשבינן מילה דחייה לשבת אלא היתר גמור אצלו. ולכאורה דעת התוספות שמילה דחויה אצל שבת ולא הותרה. וע"ע תורא"ש.

ת"ש ובסכנה מכסהו ע"פ עדים וכו'

וצ"ע מה רואים ממתניתין יותר מן הברייתא, ועוד למה איבעיא לן רק בברייתא ולא במתניתין, עי' בזה במהר"ם שיף כאן.

א"ר יצחק עיר אחת היתה בא"י וכו'

ולכאורה למה זכו לכל זה הא יכלו לעשות מער"ש? עי' מהרש"א, וביאר הגראי"ל דכשעושה בשבת כל כוונתו בהכנה לצורך המצוה, עי"ש עוד.

עדיין עושין אותה בשמחה

מהו לשון עדיין? עי' עץ יוסף בשם הגר"א דבמילה אין את הטעם שנטהרת ובעריות בטלוהו ליצה"ר של עריות ואעפ"כ עושין בשמחה.

דאמר רבי ינאי וכו'

ואיך הלימוד מזה שהיה רפיא בידם? עי' רש"י ותוס' מהר"ם ומהר"ם שיף

נטלן מראשו ואחזן בידו

וקשה למה לא מסר נפשו דהא שעת השמד היא זו?עי' לעיל מט. תוס' וראשונים, ועי' כאן רמב"ן, ריטב"א ושפ"א, באור הגר"א קנז' ג' ונימו"י סו"פ בן סורר ומורה.

א"ל כנפי יונה

הטעם שאמר לו כן? עי' לעיל מט. בריטב"א, ועי"ש ביאור המשל שנמשלו ישראל לזה.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף