מראי מקומות/שבת/קכט/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רשב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
אילת השחר
שיח השדה

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת


מראי מקומות TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png קכט TriangleArrow-Left.png ב

דקיימא ליה מאדים בזוגי, עי' רש"י מה שפירש ואיך שיישב כל שאר הימים, ועי' תוס' ד"ה דקאי, עי' מהרש"א בחי' הלכות פירוש אחר דבעי פעמיים ביממה בשעות זוגיות, עי' איך שיישב הכל לפי זה.

כל האמור בפרשת תוכחה וכו', וההיתר לעשות דברים אלו? עי' תוד"ה כל, ועי' רמב"ם ב' יד' ובעה"מ נג: מדפי הרי"ף.

טומנין את השליא כדי שיחם הולד וכו', ומה סגולה יש בזה? עי' מאירי, ולפי זה ביאר המשך הגמרא דרק בשבת היו עושות כן, אבל אחר השבת היו כולן טומנות באדמה, ועי' ר"ח.

מכאן שמלפפין את הקטן וכו', מהו האי ליפוף? עי' רש"י כאן ולפי זה איכא ג' דרגות: ליפוף, יישור איברים וחומרי שדרה, ועי' רש"י לקמן דף קמז: ושם נראה מדבריו דיש חילוק בין יום הלידה לשאר ימים, עי' רעק"א מה שהקשה סתירה מהתם להכא, ועי' לעיל תוס' קכג. ובאור הגר"א של' ס"ט.


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף