מראי מקומות/סוכה/יט/א
מראי מקומות
סוכה יט א
לא יהא אלא אויר ואויר פחות משלשה טפחים בסוכה קטנה מי פסיל[עריכה]
בחידושי ר"ח הלוי (סוכה פ"ה הי"ט) רצה להוכיח מדברי הגמרא כאן שהטעם שאין אויר פחות מג' טפחים פוסל בסוכה הוא שאין בכוחו לפסול דומיא דסכך פסול פחות מד' טפחים, אך אינו מטעם לבוד, כי אם מטעם לבוד נגעו בה מה דנה הגמרא הלא כאן בסכך פסול עסקינן ולא שייך להכשירו בלבוד[1].
וזה מצטרף ואין ישנים תחתיו[עריכה]
הבית הלוי (ח"ג סימן נג) הקשה מ"ט אויר פחות מג' מצטרף לשיעור הסוכה כיון שאין ישנים תחתיו. ובשלמא לדעת הרא"ש (סוכה פ"א ס"א) ששיעור סוכה כדי ראשו, רובו ושולחנו הוא מדאורייתא אם כן שפיר יש לומר שאף שאין ישנים תחתיו מכל מקום משלים לשיעור הנצרך להכשיר עכ"פ שאר הסוכה, אך לדעת הרי"ף ששיעור זה משום גזירה שמא ימשך אחר שולחנו אם כן מה הואיל בהוסיפו עוד אויר ג' טפחים הרי כיון שאויר זה אין ישנים תחתיו אכתי יש לגזור שמא ימשך.
ויישב, שאף לדעת הרי"ף הרי יש שיעור סוכה קטנה כדי ראשו ורובו אלא שהוסיפו על כך מדרבנן עוד טפח בשביל שולחנו שמא ימשך. ומעתה באופנים שאין חשש שמא ימשך, כגון שהיה פתח מסוכה קטנה לסוכה גדולה ושולחנו בתוך סוכה גדולה, או שהיה פסל היוצא מן הסוכה ושולחנו תחת הפסל, בכהאי גוונא שפיר יש לומר שאויר ג' ישלים לשיעור ששה טפחים אף שאין ישנים תחתיו כיון שמשלים לשיעור דאורייתא ואין כאן חשש שמא ימשך. אלא שהעיר שאם כן היה לשולחן ערוך (או"ח סימן תרלב) לפרש ולא לסתום דין אויר ג' טפחים כיון שליכא נפקא מינה אלא באופן זה.