ריטב"א/סוכה/יט/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
ריטב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
רש"ש
עמק סוכות

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


ריטב"א TriangleArrow-Left.png סוכה TriangleArrow-Left.png יט TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


תנא פסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה מאי היא אמר עולא ה"ק קנים היוצאי'‎ מאחרי הסוכה דהיינו אחר דופן אמצעי הסתום נידון כסוכה ואוקימנא בדאית בה הכשר סוכה ונפקי בהדי'‎ שתי דפנות דצדדין דאית לה שלש דפנות והא קמ"ל דאע"ג דהני דפנות לסוכה דפנים עבידן מעיקרא ולא לסוכה זו מיתכשרא בהו וכ"ת הא נמי פשיטא דהא חצר המוקפת אכסדרה ובית שנפחת דמחיצות לאו לסוכה עבידן וכשרה י"ל שאני התם שהם מחיצות של בנין קבע ודעתו בהו אכל מילי אבל במחיצות סוכה שהם עראי הוה ס"ד דלא מהני אי עבידן לסוכה אחריתי קמ"ל כנ"ל וצורת פתח אינו מעכב כל היכא דאיכא ג'‎ דפנות כהלכתן:

רבה ורב יוסף דאמרי תרווייהו לא נצרכה אלא לקנים היוצאים לפני הסוכה. פי'‎ ברוח רביעית הפרוץ שאין שם דופן ומשכא חדא דופן בהדייהו שהיא ארוכה ואידך לא משכא סד"א לא קנה ארוך אלא כנגד קצר והיוצא הזה אין לו אלא דופן אחת קמ"ל שהוא נידון כלפני'‎ והוא נכשר בשיעורו ובדפנותיו לגמרי ולא בעינן דנהוי ביה הכשר סוכה ולא דפנות אחרות וכן הלכתא בכל הני לישני דלא פליגי אהדדי כלל בעיקר דינא ולא הביאה הרי"ף לפי שאינן נוהגין:

רבה בר בר חנא אמר לא נצרכה אלא שרובה צלתה מרובה מחמתה ומיעוטה חמתה מרובה מצלתה מהו דתימא תפסול בהך פורת'‎ דבעי'‎ בכל דוכתא דלהוי צלתה מרובה מחמתה קמ"ל כיון דכולה צלתה מרובה מחמתה אע"ג דאיכא מיעוטא דחמתה מרובה מצלתה אלא שאם יש אויר פחות מג'‎ במקום א'‎ כדי ראשו אין ישנים תחתיו ואם הוא פחות מכדי רוב ראשו ישנים תחתיו כדבעי'‎ למימר בסמוך:

ורבי הושעי'‎ אמר לא נצרכה אלא לסכך פחות מג'‎ בסוכה קטנה ואשמועי'‎ שאינו פוסל הסוכה ופרכינן דמאי קמ"ל פשיטא שלא יהא אלא אויר שהוא חמור יותר מסכך פסול הרי אינו פוסל בפחות מג'‎ ומהדרינן זה מצטרף וישנים תחתיו וזה מצרף ואין ישנים תחתיו יש שפי'‎ שהאויר ישנים תחתיו אבל סכך פסול אין ישנים תחתיו שאין אדם ישן תחת סכך פסול אבל אויר הוא כלבוד וכסתום מסכך כשר שבצדדין ואינו נכון חדא דבכלה סוגין משמע שהאויר חמור מסכך פסול בין בסוכה גדולה בין בכל מקום והשתא פרכינן נמי לא יהא אלא אויר דעלמא אויר חמור היאך אתה עושה לו עכשיו יותר קל מסכך פסול ועוד דאי קא'‎ דסכך פסול אין ישנים תחתיו מאי נידון כסוכה דקתני דמשמע שדין הסכך הפסול כדין הסוכה ואם ללמדנו שאינו פוסל אין זה נראה מלשון נידון כסוכה ועוד דבירושלמי פירשו לה בהדיא באויר שאין ישנים תחתיו לכך נראה לפרש כדפירש"י ז"ל שהסכך מצטרף וישנים תחתיו דאמרינן לבוד וחשבי'‎ ליה כאלו נתבטל בסכך כשר והיינו דקתני נידון כסוכה אבל אויר אין ישנים תחתיו והיינו רבותא דקתני נידון כסוכה לישן תחתיו משא"כ באויר ואיפרק מאי דאקשי תלמודא אלא יהא אויר דאלו לאידך פירוש'‎ אכתי לא איפרק דרבותא דסכך פסול היינו שאינו פוסל וא"כ נימא פשיטא שאינו פוסל שאפי'‎ אויר חמור אינו פוסל ואי אמרת דאשמועינן שאין ישנים תחתיו בלישנ'‎ אחריתא ה"ל למתנייה דהאי לישנא הכשר'‎ משמע ולא פיסולא מיהו מסתברא שלא אמרו שאין ישנים תחת האויר פחות מג'‎ אלא כשיש בו כדי שינה ולא שישב שם כל גופו דהא לא אפשר בפחות משלשה אלא שכופה ראשו באויר אבל כל היכא דליכא רוב ראשו אלא בין אויר וסכך לית לן בה שלא מצינו שיהא חייב לעשותה כמין בית וכן מוכיח מן המשנה שהביאו מטיט הנרוק שמצטרף למ'‎ סאה וטובלין בו אגב אידך והכי מוכח מדרבה בר חנא אמר רבי יוחנן לעיל דאע"ג דמיעוטא איכא אויר כשרה משמע כשרה לגמרי לישן תחתיו: עוד נראה לומר דאפילו בסוכה גדולה דוקא פחות מג'‎ שהוא כלבוד בכל מקום התירו לישן תחת סכך פסול אבל יותר מכאן אפילו ג'‎ טפחים פסול ושלא כדברי הרז"ה שכתב דפחות מד'‎ בסוכה גדולה כפחות מג'‎ בסוכה קטנה שישנים תחתיו. והא דקתני מודה ר"מ שאם יש בין נסר לנסר כו'‎ בדין הוא דמצי לאוקומה בנסר פחות מארבע וכשרה לגמרי וישנין תחתיו אלא דמשמע ליה דאפילו ארישא קאי כדכתיבנא לעיל ומה שכתבנו נראה נכון וכן דעת מורי נר"ו:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון