מראי מקומות/סוטה/יח/א
מראי מקומות סוטה יח א
בעי רבא כו'[עריכה]
הרמב"ם כדרכו פסק ע"פ האם תמצא לומר שאם מחק שתי מגילות של שתי סוטות לכוס אחת והשקה את שתיהן, סולה, וכן אם מחק כל מגילה לכוס אחת ועירב אחר כך את הכוסות.
וספק הגמרא במחק שתי מגילות של שתי סוטות לכוס אחת ואחר כך חילקן לשתי כוסות והשקה כל אחת כוס אחת, שהניחה הגמרא בתיקו. פסק הרמב"ם שלא ישקה אותה ואם השקה כשר. וכתב הכסף משנה שמספק אין מחייבים אותה לחזור ולשתות.
והמנחת חינוך (מצוה שסה אות לו) תמה שאינו מבין דין זה שהרי היתה אסורה על הבעל והמים מתירים אותה על ידי בדיקתה, וכיון שאפשר שהמים לא היו ראויים לה ולא בדקו אותה, כיצד תצא על ידי זה מהאיסור לבעלה. ואם כוונת הרמב"ם שבדיעבד המים בודקים אותה זאת מנא לן הרי קמיה שמיא גליא האם נמחקה מגילתה במים אלו, והניח בצ"ע.
בעי רבא השקה בסיב מהו בשפופרת מהו[עריכה]
הרמב"ם השמיט ספק זה, והעיר על כך המנחת חינוך (מצוה שסה אות לה).
בעי רב אשי נשפכו מהן ונשתיירו מהן מהו[עריכה]
פסק הרמב"ם שלא ישקנה ובדיעבד אם השקה כשר. והקשה המנ"ח כנ"ל מה מתירה מהאיסור שהיתה אסורה על בעלה כיון שאינו ודאי שבדקוה המים, והניח בצ"ע.