מראי מקומות/נדה/סד/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
רשב"א
תוספות הרא"ש
ריטב"א
בית מאיר
חתם סופר
רש"ש

מראי מקומות
מפתח
שינון הדף בר"ת


מראי מקומות TriangleArrow-Left.png נדה TriangleArrow-Left.png סד TriangleArrow-Left.png ב

נשים בבתוליהם[עריכה]

נשים בבתוליהם וכו' שיינה אדום וכו'. עי' פיה"מ להרמב"ם שפי' דמיירי בטוען דדם במצא אינו דם בתולים, וקאמר דבין דם אדום ובין שחור וכו', הרי"ז דם בתולים, ור"י מוסיף דאף בלא מצא כלל די"ל שהיא ממשפחת דורקטי, [וכ"כ המשנ"א בדעתו, אך אינו מפורש בפי' המשנה], וכ"פ הרמב"ם בהל' אישות פי"א הי"ב, וכ"פ הר"ן ד"ה יש, ועי' מי נדה ד"ה ר' יהודה, דת"ק פליג על ר"י וס"ל דחשיב הוכחה שאינה בתולה, ויעו"ש לתמוה על הפוסקים כר' יהודה. ובאליהו רבה פי' דמתני' קאי על משך הזמן דאפשר לתלות דמה בדם בתולים, ותחילה קאמר דיש דם בתולים שחור וכו', [והיינו באותה אשה עצמה שמשתנה דם בתוליה], ולפי' זה, מה דאמר דיש שדם בתוליהן מועט ויש שמרובה, היינו לבאר טעמייהו דב"ה דכ"ז שלא נתרפאה המכה תלי' בדם בתולים, והיינו שכ"א יש לה שיעור בפנ"ע. ועי' ערול"נ ד"ה במתני', לדחות פי' הגר"א, דהא דלא אמרו ב"ה אלא במי שעדיין לא הגיע זמנה לראות, והנה לפי' זה, עיי"ש בא"ר דיל"פ איך תולין בדם בתולים הא שמא דם נדה הוא, וע"ז אמר ר' יהודה דכל אשה יש לה דם בתולין, ואם היא מאותן שאין להן דם בתולים הרי אין לה גם דם נדות. ועי' ערול"נ שם, משה"ק ע"ז, ויעו"ש לפר' דכוונת המשנה, לאפוקי מר"מ (לקמן סה.) דצבע דם נדה שונה מדם בתולים שאינו אדום.

דרב גובריה[עריכה]

דרב גובריה. בשו"ת נחלת שבעה (סימן ס) ביאר שהיה לו גבורת אנשים יותר בבעילתו, עי"ש מה שביאר בזה, ובערוך לנר העיר עליו מדלעיל (כה:) ששם פירש"י (ד"ה דרב גובריה) שהוא בקי ואין הכל בקיאין, וא"כ הוא הדין הכא, ושם אי אפשר לפרש כדברי הנחלת שבעה.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף