מפתח/נדה/סד/ב

מפתח נדה סד ב

סד:

נשים בבתוליהם וכו' שיינה אדום וכו'.

י"מ דמיירי בטוען דדם במצא אינו דם בתולים, וקאמר דבין דם אדום ובין שחור וכו', הרי זה דם בתולים, ור"י מוסיף דאף בלא מצא כלל די"ל שהיא ממשפחת דורקטי. פיה"מ להרמב"ם, [כ"כ המשנ"א בדעתו, אך אינו מפורש בפי' המשנה], וכ"פ הרמב"ם בהל' אישות פי"א הי"ב. ר"ן ד"ה יש.

ות"ק פליג על ר"י וס"ל דחשיב הוכחה שאינה בתולה. מי נדה ד"ה ר' יהודה, ויעויין שם לתמוה על הפוסקים כר' יהודה.

י"מ דמתני' קאי על משך הזמן דאפשר לתלות דמה בדם בתולים, ותחילה קאמר דיש דם בתולים שחור וכו' [והיינו באותה אשה עצמה שמשתנה דם בתוליה]. אליהו רבה. ועי' יין מישרים.

לפי' זה, מה דאמר דיש שדם בתוליהן מועט ויש שמרובה, היינו לבאר טעמייהו דב"ה דכ"ז שלא נתרפאה המכה תלי' בדם בתולים, והיינו שכ"א יש לה שיעור בפנ"ע. א"ר שם. ועי' ערוך לנר ד"ה במתני' [לדחות פי' הגר"א, דהא דלא אמרו ב"ה אלא במי שעדיין לא הגיע זמנה לראות].

לפי' זה, יל"פ איך תולין בדם בתולים הא שמא דם נדה הוא, וע"ז אמר ר' יהודה דכל אשה יש לה דם בתולין, ואם היא מאותן שאין להן דם בתולים הרי אין לה גם דם נדות. א"ר שם. ועי' ערוך לנר שם, מה שהקשה ע"ז.

י"מ דכוונת המשנה, לאפוקי מר"מ [לקמן ס"ה.] דצבע דם נדה שונה מדם בתולים שאינו אדום. ערוך לנר ד"ה במתני'.

תנא דור קטוע.

כן נקראת גפן שאין ממנה יין, דורקטי. מאירי לעיל ס"ג. ד"ה ואח"כ.

דורקטי הוא מלש' "בתה" דישעיה ה' ו', [ופירש"י שם לש' שממה]. ערוך ערך דרקט. אמנם עיי"ש במלבי"ם, שפי' שהוא מקום בלתי ראוי לבנין.

דורקטי בלש' רומי הוא קשה וחזק, וכן נקראים הענבים שחרצנם וזגם קשה וא"א לסוחטן ולהוציא מהם יין. מוף הערוך שם, [ויעויין שם גיר' מירושלמי כתובות פ"א ה"א, טרוקטי, הוא בלש' יווני דבר מאכל, וכן ענבים אלו אינם ליין אלא למאכל]. ועי' יקלוט שמעוני נשא רמז תשי שכ' דרוקטי.

קטוע.

אי היינו קטוע מדם או מבנים. עי' רש"י כתובות י: ד"ה דור, דהיינו מדם, וכן גרס המהרש"ל שם ד"ה דור. וכ"פ הר"ן על הרי"ף שם, ד"ה דרוקטי, וכ"כ בדבר משה [אמארילייו] ח"ג רס"י ח'. אולם המהרש"א שם ח"א ד"ה דור, בשם הערוך דקטוע היינו מבנים, ועי' ערוך לנר ד"ה במתני', שר"ל כן בד' הפיה"מ להרמב"ם, והו' ברד"ה ושאין. ועי' מהרמ"ש בכתובות שם ברד"ה דור, שהק' אמאי לא פירש"י כהערוך עיי"ש, ועי' שו"ת אגרו"מ אה"ע ח"ג סימן כ"ז ד"ה אבל, דמלש' רש"י בסוגיין מש' כהערוך, וכ"כ בדברי מלכיאל ח"ג סימן ק"ב.

כשם שהשאור יפה לעיסה.

ביאור מה שהמשיל התנא האשה לגפן, ור' חייא לשאור. ערוך לנר ד"ה כשם.

רד"ה ונאסר וכו' יום עשרים לחודש וכו'.

מבו' דמיירי בוסת החודש. וכ"מ וראב"ד בבעה"נ שער תקון הוסתות סימן א' סי"ב. ועי' לעיל בע"א בד"ה היתה למודה, מה שנתבאר כל השיטות בזה.

בא"ד שהרי עקירה האחרונה של כ' וכו'.

והיינו דבלא קבעה וסת אחר, אף דלאחר ג"פ שוב אינה חוששת לוסתה הקבוע, מ"מ אם תשוב ותראה ביום וסתה הקבוע חסר הוסת למקומו. וכ"מ ברא"ש סימן ג' הב'. ועי' ב"י סימן קפ"ט סי"ד ד"ה היתה רגילה, דכוונת רש"י כהרא"ש. וכ"כ הש"ך שם סקמ"א בד' רש"י. וע"ע ב"י שם סט"ו ד"ה ומה שאמר חזרה, דאין חילוק בין אם העקירה היתה באופן שראתה ביום אחר, או שלא ראתה כלל, כל שלא קבעה וסת אחר, אמנם עי' לחו"ש שם סקל"ג שפי' ברש"י באופ"א.

רד"ה ושאין שאין להם דמים מרובים וכו'.

ויש שכתבו דאין להם בשום פנים לא דם נדה ולא דם בתולים ואינן יולדות. פיה"מ להרמב"ם. ועי' אגרו"מ אה"ע ח"ג סימן כ"ז ד"ה אבל [דלהרמב"ם פי"א הי"ב^{[השלם מקור]}, בהכרח יש בהן כח ילודה, ואפשר שחזר בו ממש"כ בפיה"מ].

ביאור פלוגתא זו, דרש"י בכתובות י: ד"ה דור, פי' דקטוע היינו מדם, ולהרמב"ם יל"פ דהיינו קטוע מבנים. ערוך לנר ד"ה במתני', [ולפי"ז רש"י הכא אזיל לשיטתו, אמנם עי' שו"ת אגרו"מ אה"ע ח"ג סימן כ"ז ד"ה אבל, דמלש' רש"י בסוגיין מש' דקטוע היינו מבנים, ועי' בגיר' הב"ח], ובעיקר הענין אי קטוע היינו מבנים או מדם, עי' משנ"ת בגמ' בד"ה קטוע.

אי לשי' הרמב"ם הנ"ל, הנושא ממשפחת דורקטי יכול לטעון טענת מק"ט, [כיון שאין אשה אלא לבנים, כתובות נ"ט:]. עי' ערוך לנר ד"ה במתני', דיכול לטעון, [ויעויין שם דבזה פליגי התנאי בכתובות י:, ועי' אגרו"מ שם, לחלוק על פירושו שם], וכ"כ במשנ"א. אולם עי' אגרו"מ שם להוכיח דאינו יכול לטעון מק"ט, שהרי ודאי יכולה להוליד שהרי איך נולדה, ויעויין שם דכ"מ בים של שלמה כתובות פ"א סימן ל"א.

אי אסור למי שאין לו בנים לישא אשה ממשפחת דורקטי. ערוך לנר שם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף