מראי מקומות/מגילה/יג/ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף גליוני הש"סילקוט אוצר הספרים |
מראי מקומות
מגילה יג ב
ולא היה יודע שבשבעה באדר מת ובשבעה באדר נולד[עריכה | עריכת קוד מקור]
המשך חכמה (מגילת אסתר) כתב לבאר ציווי מרדכי לישראל "לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם", שהרי אצל העמים מונים את היממה 'יום ולילה שאחריו', ואם כן כשגזר המן על יום י"ג אדר היה פירושו יום י"ג וליל י"ד. מאידך, אצל עם ישראל היום הולך אחר הלילה, ואם כן כשנתקנו ימי הפורים ביום י"ד אדר היינו ליל י"ד ויום י"ד. ולכן כששלח מרדכי ספרים לקיים את ימי הפורים, הדגיש בדבריו שתהיה התקנה 'בזמניהם' של היהודים שהיום הולך אחר הלילה, ולא כגזירת המן שהיתה ליום ולילה שאחריו. ובזה ביאר המשך חכמה את דברי הגמרא כאן, דהנה מבואר בגמרא בסוטה (יב.) על הפסוק "ותרא אותו כי טוב הוא": וחכמים אומרים, בשעה שנולד משה נתמלא הבית כולו אור, כתיב הכא "ותרא אותו כי טוב הוא", וכתיב התם "וירא אלקים את האור כי טוב". ואם כן צריך לומר שלידת משה היתה בליל ז' באדר, ולכן היה ניכר הארתו בבית כיון שהיה הבית חשוך בלילה. ומאידך פטירת משה היתה בעצם היום ביום ז' באדר. ולכן המן שהלך אחר חשבון האומות שהלילה נגרר אחר היום שלפניו, סבר שלא נולד ומת משה באותו יום, וכיון שהקב"ה משלים שנותיהם של צדיקים נמצא שפטירת משה היתה "שלא בזמנו" ואם כן יוכל היה למות בחודש אחר ולא בחודש אדר, ואם מת בחודש אדר על כרחך סימן יש בדבר שחודש זה הוא חודש רע עבור ישראל. אמנם באמת "לא היה יודע שבשבעה באדר מת ובשבעה באדר נולד" - דהיינו שאצל ישראל היום הולך אחר הלילה, ואם כן נמצא שאכן פטירתו היתה ביום לידתו, ומה שמת באותו יום הוא משום שהקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים, ואם כן לא היה יכול למות בזמן אחר, ושוב אין כאן שום סימן שחודש אדר הוא חודש רע לישראל. ואדרבה מזלו טוב שהרי יכול היה להיוולד בשאר חודשים וכיון שנולד בחודש זה הרי שחודש אדר הוא במזל טוב.