ילקוט אוצר הספרים/מגילה/יג/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות חי' הלכות מהרש"א חי' אגדות מהרש"א רש"ש ילקוט אוצר הספרים |
שני טרסיים הוו והיו מספרים בלשון טורסי ואומרים כו' בא ונטיל ארס בספל כו' אמר לו והלא אין משמרתי ומשמרתך שוה[עריכה]
אמר רבי יוחנן בגתן ותרש שני טרסיים הוו והיו מספרים בלשון טורסי ואומרים כו' בא ונטיל ארס בספל כו' אמר לו והלא אין משמרתי ומשמרתך שוה אמר לו אני אשמור משמרתי ומשמרתך כו'. לכאורה אין פירוש לדברים הללו, חדא דלא הוה ליה רק לומר בגתן ותרש היו מספרים בלשון טורסי וזה אומרו שני טרסיים היו נראה כמיותר ואם בא לומר דהיו מאותו המקום טורסי מה בכך, יהיה מן איזה מקום שיהיו רק שהיו מספרים בלשון ושפה אחרת שלא יבינו השומעים כי זה כל המבוקש בדבריהם כאן.
ועוד דמה ענין בא ונטיל ארס בספל כו' וכי דרכו של המלך לשתות מספל.
ועוד, דהעיקר חסר שלא אמרו שהיו ממונים על משקה המלך לפ"ז.
ועוד דדברי רש"י תמוהין לפ"ז שפירש משמרתי ומשמרתך אתה ממונה על עבודה אחת כו' ומה ענין עבודה שייך למשקה המלך אם רצו לארס הספל ומשקה המלך לא שייך לומר לשון עבודה. ועוד דאחד לבדו היה יכול לעשות זה בלי שישמור משמרתו ומשמר חבירו.
ומה שנראה לי בזה דלשון טרסיים דכאן הוא צורפי נחושת וכמו שפי' רש"י לקמן פרק בני העיר (דף ך"ו) גבי בית הכנסת של טורסיים כו' ע"ש וז"ש בא ונטיל ארס בספל כו' פי' שהיו רוצים לארס הספל בשעת מלאכתן שצרפו הספל של נחושת שעושין בו משקה או מאכל המלך והיה בענין שלא היה יכול האחד לעשות זה בלא שיצרף עבודת חבירו ג"כ לזה ולכן לא היה אפשר לעשות זה בלי ידיעת חבירו עכ"פ ושישמור לו משמרתו ומשמרת חבירו. דוק ותשכח הדברים נכונים מכל צד.
ונתיישב בזה מה שהניחו בקושיא התוספות בחולין פרק אלו טריפות (דף נ"ז ע"ב) ד"ה מטלית של טורסיים כו' ע"ש[1]:
- ↑ גם שם פירש"י טרסיים צורפי נחושת והקשו התוס' עליו וסוף דבריהם: ועוד דאמרי' באגדה דמגילה (דף יג:) בגתן ותרש שני טרסיים היו והיו מספרים בלשון טרסיים משמע שהיא אומה שיש לה לשון בפני עצמה. ע"כ. ולפי ביאור רבנו ליכא לאקשויי מהכא מידי.