מראי מקומות/יורה דעה/שעד

מראי מקומות יורה דעה שעד

כמה מלוים צריך למת

כתבו הטור והב"י בסעיף ג, דלמת מצוה בעי' כל צרכו ולמאן דקרי ותני כל צרכו היינו שיתא אלפי גברי, ע"כ, ותימה גדול דבכתובות יז., יש כמה שיטות כמה שיעורו ואפי' לממעיטים הוא תרי עשר אלפי, ואף הרי"ף במו"ק לט, שהביא את כל השיטות לא הביא שיטה כזו, ומדברי הפרישה כאן ובסי' שסא, נראה דהאי שיתא אלפי גברי היינו לשיפורי ובאמת בעי' לעוד שיתא אלפי גברי, ודוחק הוא, וצ"ע, עוד איכא למידק דהכא פסק הטור דכל צרכו היינו שיתא אלפי, ומאידך בסי' שסא, פסק כמ"ד דבעי' ששים ריבוא, וכבר עמד בזה הפרישה כאן ותי' דמספקא לטור כמאן הילכתא ופסק בתרוויהו לחומרא, וקשה דגבי ביטול תורה למה שנבטל תורה מספק וכי מה קולא הוא לבטל תורה, אדרבה הוי לן למימר שב ואל תעשה ולהשאיר את האדם עוסק בתורתו, וצ"ע.

אם צריך להתאבל עם הקרובים שמתאבלים על קורבה דקידושין

הטור והב"י בסעיף ז, הביאו בזה מחלוקת, דהרמב"ם והרמב"ן ס"ל דאין מתאבלים והרא"ש ס"ל דמתאבלים, ויש להעיר דסמ"ק במצוה צו אות שצג, כתב דעל כלתו אין מתאבל ואפי' בפני בנו, ע"כ, ומבואר דס"ל כהרמב"ם, ומאידך המנהיג בהל' אבל סי' קנה ד"ה על, כתב דמתאבל.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף