מראי מקומות/יורה דעה/שעה

מראי מקומות יורה דעה שעה

פתיחה להלכות אבילות

הלכה כדברי המיקל באבל

בה"ג בהל' אבל בעמוד רנ, כתב דה"מ במחלוקת תנאים אבל במחלוקת אמוראים לא אמרי' הכי, ע"כ, ולפי"ז כ"ש שבמחלוקת הגאונים והראשונים לא אמרי' הכי, אמנם מדברי הפוסקים נראה דלא ס"ל הכי.

סימן שעה

אם האבלים לא הולכים אחר המת מאימתי חל עליהם אבלות

הטוש"ע והב"י בסעיף ב, הביאו דחייל האבילות כשמחזירים פניהם מהמת לחזור לביתם, ויש להעיר דבמו"ק כב., אמרי' דחייל מכי מהדריתו אפייכו מבבא דאבולא, ע"כ, והיינו כשמחזירים פניהם משער העיר, ולמדו מזה הטוש"ע דבכל מקום שהם מחזירים את פניהם לחזור חייל האבילות, וכ"כ הרמב"ם בהל' אבל א,ה, אמנם הפרישה והדרישה כתב דמהרש"ל כתב דיש ספרים שכתוב בהם כיון שיצא המת משער העיר מתחילים למנות, ע"כ, ונראה דכוונתו שיש ספרים דגרסי הכי בדברי הטור, וכ"כ המנהיג בהל' אבל סי' קנה ד"ה כל המלין, ולפי זה משמע דאף אם עדיין לא החזירו פניהם לחזור אלא עומדים סמוך לשער העיר ומביטים על המת כבר חייל עלייהו אבילות, אמנם כיון דבש"ס איתא להדיא דצריך שיחזירו פניהם משער העיר נראה דלכו"ע אם לא החזירו פניהם אכתי לא חייל אבילות, ונמצא דאין נפק"מ בכל זה.

אם מוליכים את המת לעיר אחרת והלך שם גדול הבית, האבילות חלה כשיסתם הגולל

כן הביאו הטוש"ע והב"י בסעיף ב, מהראשונים, ויש להוסיף דכ"כ המנהיג בהל' אבל סי' קנה ד"ה כל המלין.

מהו נתייאשו מלבקש

הטור והב"י בסעיף ו, הביאו פלוגתא אם נתייאשו מלקוברו או נתייאשו מלדעת אם הוא חי או מת, ויש להוסיף דהנימוק"י במו"ק מז ד"ה משנתייאשו, גם סובר דזה קאי אקבורה.

מה נחשב ראשו ורובו לגבי שאם מצאוהו מתחילים למנות אבילות

הטור בסעיף ז, הביא שרבי יהודה אמר דהשדרה והגולגולת הוי רובו, והב"י הביא דהרמב"ם לא הזכיר את דברי רבי יהודה, ויש להעיר דהמנהיג בהל' אבל סי' קנה ד"ה כל המלין, כתב דבעי' ראשו ורובו, ולא הביא את דברי רבי יהודה.

אבל הבא ממקום קרוב למקום האבלים וגדול הבית לא היה שם כי הלך לבית הקברות ויחזור בתוך ג' ימים האם מונה עמהם

הב"י והרמ"א בסעיף ח, הביאו בזה מחלוקת, ויש להעיר דמדברי המנהיג בהל' אבל סי' קנה ד"ה אבל שבא, מבואר דס"ל דאינו מונה עמהם אלא א"כ הלך גדול הבית לבית הקברות לפי שעה בלבד.

מה נחשב מקום קרוב לגבי אם בא אחד מהאבלים

הטוש"ע בסעיף ח, כתבו שאם היה אחד הקרובים ברחוק פחות מעשר פרסאות דהוא הליכת יום אחד מהאבלים ובא, מצטרף עמהם ליום אבלותם, ע"כ, ויש להעיר דהאי י' פרסאות הוא מדברי הגאונים שפי' דמקום קרוב היינו מהלך יום אחד ומהלך יום אחד היינו י' פרסאות, וא"כ יראה דאזלי' בכל דור לגופו ובזמנינו שאין דרך האנשים ללכת מעיר לעיר ברגל כלל, א"כ מהלך יום אחד ימדד לפי נסיעה ברכב דזה צורת ההליכה בזמנינו, דהא ההגדרה של מקום קרוב היא מהלך חד יומא.

מי נחשב גדול הבית

רעק"א בגיליון השו"ע בסעיף ח, הביא מתשובת שמש צדקה דאין נחשב גדול הבית אלא הסרים למשמעתו כגון בניו ובני ביתו, אבל אחים לא חשיבי גדולים זה מזה, וכן הביא בתשובה שם בשם זקני העיר שהיו בעלי הוראה, ע"כ, ומלבד מה שהוא דבר חידוש דלא אישתמיט חד מן קמאי לפרש הכי אלא סתמו ואמרו גדול הבית וא"כ מוכח דהיינו כפשוטו האדם הגדול בבית בשנים או בחכמה, עוד הוא נגד דברי סמ"ק במצוה צו אות שפח, שכתב דכל דאיכא גדול ממנו בשנים בבית המתאבלים חשיב שיש שם את גדול הבית, והכי נקטינן כדברי סמ"ק, ונהי שבדברי סמ"ק משמע קצת דבר חידוש דאפי' אם האדם הגדול ביותר באבלות אינו נמצא עמהם מ"מ כיון שיש בבית גדולים ממנו בשנים חשיבי לגדולי הבית ומהני, ובזה יש לדון לענין דינא, מ"מ בהא ודאי נקטינן כדברי סמ"ק דאם גדול הבית בשנים נמצא שם חשיב לגדול הבית ודלא כהגהת רעק"א בשם תשובת שמש צדקה, ומ"מ אם האבל שבא כעת הוא מופלג בחכמה או בחשיבות יותר מגדול הבית בשנים אפשר דבכה"ג לא חשיב לגביו גדול הבית, מ"מ בסתם גווני נקטינן דגדול הבית בשנים הוא גדול הבית.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף