מראי מקומות/יומא/ט/ב
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחילת הדף
מראי מקומות יומא ט ב
מפני שהיתה בו שנאת חנם[עריכה]
החפץ חיים (הקדמה ד"ה אך) מפרש כוונת הגמרא ללשון הרע היוצאת מצד השנאה, שאם לא כן לא היו נענשים כל כך. ולכך סיימה הגמרא ללמדך ששנאת חנם שקולה כנגד ג' עבירות חמורות, ובערכין (טו:) נאמר כן לגבי לשון הרע דווקא. וכן מוכח בהמשך הסוגיא 'ודוקרין זה את זה בחרבות שבלשונם' דהיינו לשון הרע.