גבורת ארי/יומא/ט/ב
אמר לי' בירה תוכיח פי' בית המקדש אע"ג דבריש מכילתין גבי מפרישין את כהן השורף את הפרה ללישכה שעל פני הבירה מפרש לה ר"י מקום היה בהר הבית ובירה שמו ובפי"ב דזבחים (דף ק"ד) גבי פרים ושעירים הנשרפים אם אינן נשרפים כמצוותן נשרפים אבית הבירה מפרש לה ר"י נמי דמקום היה בהר הבית ובירה שמו ור"ל פליג עלי' בשניהם ואמר כל הבית כולו קרויה בירה לאו למימרא דר"י לית לי' הא דר"ל דכל הבית כולו קרויה בירה דהא מקרא מלא הוא אל הבירה אשר הכינותי אלא דר"י משמע לי' דפרישת כהן השורף את הפרה ושריפת פרים ושעירים הנשרפים שלא כמצוותן אין צריך להיות בקודש ובהר הבית נמי סגי להו:
[סיומא דפיסקא ד"ה מקדש ראשון] והא דמייתי להני קראי ללמד שהיו עובדי ע"ז ומגלי עריות אע"ג דקראי טובא בהדיא כתיבי דהיו עע"ז ומג"ע י"ל כיון דהני קראי צריכין דרשה מייתי להו אגב דבעי למדרש להו וכ"ד הגמ' בהרבה מקומות:
רשעים היו נ"ל דסוף דברי ר"י בן תורתא הן ומפרש לה הגמרא דאמקדש א' דלעיל קאי ולא אמקדש ב' דסליק מיניה:
תנו עיניכם בבירה א"ד עידיכם בירה ק"ל מאי בינייהו בין הני תרי לישני ונ"ל ע"ד שאמרו בירושלמי שאלו את ר"א דורות האחרונים כשירים מן הראשונים א"ל עידיכם הבחירה יוכיח אבותינו העבירו את התקרה ויגל את מסך יהודה פי' שלא נתגלה אלא הסכך והמסך של בית המקדש בלבד אבל הכתלים נשארו קיימין בחורבן הבית אבל אנו פעפענו את הכתלים האומרים ערו ערו עד היסוד בה פי' בחורבן בית שני שע"י אדום נאמר כן דרישא דקרא זכור ה' לבני אדום את יום ירושלים הוא ואמרינן בפ"ה דגיטין (דף נ') מלמד שהראה הקב"ה לדוד חורבן בית שני ונ"ל מהאי קרא זכור ה' והשתא ללישנא קמא ה"ק להו תנו עיניכם בבירה שחזרה לראשונים ולא חזרה לאחרונים וכדאר"י בסמוך וללישנא בתרא ה"ק להו עידיכם בירה שהראשונים לא העבירו אלא את התקרה בלבד ואנו פעפענו את הכתלים עד היסוד (דלשון עדות לא שייך אלא בדבר הנראה לעינים כדכתיב והוא עד או ראה או ידע וכדתנן בפ' זה בורר שמא תאמרו מאומד ת"ל והוא עד או ראה) וזה שלא כדברי רש"י שפי' עידיכם בירה בנין הבית עד לכם בדבר שלא חזר לנו וחזר לראשונים דא"כ אין בין לישנא קמא ללישנא בתרא ולא כלום והעיקר כדפירשתי:
מה ר"א דמרה דארעא דישראל הוא בספ"ק דנדה (דף כ') מפורש למה נקרא הכי:
לא הוי משתעי ר"ל בהדיה פי' התוס' לא היה מתחיל לדבר עמו אבל כשר"א היה מתחיל לדבר עם ר"ל היה משיב לו כדאמרינן בפ"ק דזבחים גבי רמי ר"ל על מעוהי בבי מדרשא ומקשי אם כשירין הן לירצו כו' שהשיב לו ר"א וגם הוא חזר והשיב לו ולדידי אין צריך לכ"ז חדא דה"ג בשוקא במקום התגרין כדי שלא יחשבו אותו לנאמן למיהב ליה עסקא בלא סהדי ועוד הא בלא"ה וכי ס"ד דלא היה ר"ל משתעי בדברי תורה ולהשיב לשואל אפילו לקטן התלמידים הא כתיב מונע בר יקבוהו לאום ואמונע הלכה מפי תלמיד דריש לה בפ' חלק (דף צ') והא דלא הוי משתעי היינו במילי דעלמא כההיא דהכא דא"ל אלהא סנינא לכו דמתכוין לקנטרו:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |