מראי מקומות/יומא/ה/א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות תוספות ישנים תוספות רי"ד ריטב"א חי' הלכות מהרש"א גבורת ארי רש"ש |
מראי מקומות
יומא ה א
למאן דאמר כל הכתוב בהן מעכב בהן סמיכה מעכבא[עריכה]
הקשה הגבורת ארי שמא לא אמרה תורה לעיכובא אלא בנוגע לעבודה, אבל מה שאינו עבודה כמו סמיכה, תנופה, פרישה וריבוי, שמא אינם מעכבים. וכמו שמצנו לענין מצורע שאף שכתוב בפסוק לעיכובא אין מעכב אלא דברים שהם עבודה.
בהערות הגרי"ש אלישיב יישב, שדוקוא מצורה שמפורש בו שקרבנותיו באים לכפרה וטהרה מסתבר שדבר שאינו עבודה לא יעכב את הכפרה והטהרה כיון שסוף סוף יש כאן קרבן גמור, משא"כ לענין שבעת ימי המילואים שעשו הכל לחינוך כדי שיתחנך בעצם העבודה ממילא יש לומר שצריך שיהיה החינוך מושלם בכל דיניו ולכן מסברא מעכבים גם דברים שאינם עבודה.
רב נחמן בר יצחק אמר תנופה איכא בינייהו[עריכה]
התוספות ישנים (ד"ה רב) כתב שמר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי. והמרומי שדה כתב שזה דוחק.
וביאר המרומי שדה, שרנב"י לא רצה לפרש לענין סמיכה, כיון שכשם שדורש רבי עקיבא ביבמות (קד:) "ככה יעשה לאיש" שרק דבר שהוא מעשה באיש מעכב משא"כ קריאה ורקיקה, הוא הדין בפסוק "ועשית לאהרן ולבניו ככה" דרושים שרק מה שמשה נצטווה לעשות לאהרן ולבניו מעכב משא"כ סמיכה שאין משה עושה בה כלום. ואילו תנופה משה הניף יחד עם אהרן ובניו.
ורב יוסף לא רצה לומר תנופה איכא בינייהו, משום שהוא סבר שהאימורים עצמם לא מעכבים כמבואר בתוספות (ד"ה סמיכה) ואם הקטרת האימורים לא מעכבת כל שכן שהתנופה המתקיימת באימורים לא תעכב. ורנב"י ע"כ יסבור כמו שכתבו התוספות בערכין (יא. ד"ה השיר) שהפירוש הוא שהתנופה מעכבת את ההקטרה, אך רב יוסף לא סובר כן ולכן פירש לענין סמיכה.