מראי מקומות/ברכות/נו/ב

מראי מקומות ברכות נו ב

שלש שלומות הן... וקדרה

ביאר המהר"ם בנעט שאין לך אובים יותר גדולים מאש ומים ומכל מקום משלימים על ידי הקדירה, שהאש מבשלת את המים. אמנם כל זה רק באופן שהאש עולה יפה טובה ונוחה, אבל אם מעלה היא עשן ופיח אזי הקדירה תצא מפוייחת והמים לא יתבשלו (כרם חמד - ברכות עמ' קלז, ראה שם מעשה עם הרב מטשעבין שלא רצה להיכנס לפשר באיזה מחלוקת בין שני חוגים מקהילות היראים ואמר שאשם אש פיח ועשן וחושש הוא שיצא מושחר ומפוייח ולפייס לא יוכל).

הרואה גמל בחלום מיתה נקנסה לו מן השמים והצילוהו ממנה

טעם שנרמז זה בגמל דווקא

החיד"א (פתח עינים) ביאר ע"פ המבואר במדרש (ב"ר פרשה עו) שכששלח יעקב לעשו את המנחה שם הגמלים באמצע, לרמוז לו שיראה עצמו יושב על במה ודן ויעקב נדון לפניו והוא מתמלא רחמים עליו, ופירשו המפרשים שהדין נרמז בגמל לפי שהוא גבוה כבימה, וכן מה שמתמלא רחמים עליו נרמז בגמל שהוא מלשון גמילות חסדים.

ובספר כרם שלמה ביאר שהמילה "גמל" היא ראשי תיבות "גזרו מיתה לו". וכן אמרו חכמים "גמלא בעא קרנא אודניה גזזו מיניה" ולכך נרמז קיצור השנים על ידי ראיית הגמל שנחתכו אוזניו.

אמר רבי חמא ברבי חנינא מאי קראה ואנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה

היכן נרמז גמל בפסוק

רש"י פירש שהמילים "גם עלה" נוטריקון "גמל". ופירש המהרש"א (ח"א) שכיון שהאות "עין" נבלעת, והמילים "גם עלה" נקראות ברצף כמילה "גמל".

ובספר כרם שלמה הוסיף שראשי תיבות "גם עלה", עולה כמנין "גמל". וכן סופי תיבות "ואנכי אעלך גם" עם מספר התיבות עולה למנין "גמל". והוסיף, שלכך נרמז כן בפסוק זה שנאמר אצל יוסף לרמוז שיוסיפו לו שנות חיים.

היכן נרמזה מיתה בפסוק

בגליוני הש"ס הקשה איך רמוז בפסוק זה שנקנסה עליו מיתה הלא יציאת מצרים היא יציאה מעבדות לחירות ולא ממיתה לחיים.

הגר"א (חידושי וביאורי הגר"א על הש"ס) ביאר ש"גם" רומז למיתה, כמו שנאמר "ויבא גם השטן" (איוב א ו), "ותתן גם לאשה" (בראשית ג ו), ועל כך נרמז בחלומו "גם עלה" שה' העלהו מן המיתה שנגזרה עליו.

ובגליוני הש"ס ביאר, שבמילה גמל עצמה יש רמז לכך שנקנסה עליו מיתה, ע"פ המבואר במפרשים שלכך נקרא פרק "כלל גדול" בשם זה לפי שאין עונש מיתה במלאכות אלא בשבת. וכן ג' עבירות חמורות נקראו גדולות לפי שחייבים ליהרג עליהן ויהרג ואל יעבור. וגמל רומז לדבר גדול כמבואר במשנה בכלאים (פ"ג מ"ב) אפונין הגמלונין ופירש הרע"ב גמלנין, גסים וגדולים ל' ארמי קורין לדבר גדול גמלונא. וממילא עצם ראיית הגמל מורה על כך שנקנסה עליו מיתה, ומה שנרמז לו דבר זה בגמל דווקא לרמוז שאף ניצל ממנה כפי שנרמז מהפסוק "גם עלה".

פסוקים אחרים שנרמז בהם לשון גמל

בספר בעליל לארץ העיר שמצינו פסוק שיש בו נוטריקון גמל והוא לרע, כמו שכתוב "גם לי גם לך לא יהיה גזורו".

עוד הקשו באחרונים, מדוע לא הזכירה הגמרא פסוק מפורש "אשירה לה' כי גמל עלי".

רב נחמן בר יצחק אמר מהכא גם ה' העביר חטאתך לא תמות

היכן נרמז גמל בפסוק

כתב המהרש"א (ח"א) שכאן לא מסתבר לפרש שהמילה "גם" היא נוטריקון של המילה "גמל" כיון שהאות למ"ד אינה מוזכרת. ולכן פירש ש"גם" היא גימל יוונית, ולכן הרואה גמל רמז יש לו בכך לפסוק "גם" ה' וגו'.

והגר"א ביאר שהלימוד הוא מתיבות "גם ו"לא" המוזכרות בפסוק, גם ה' העביר חטאתך לא תמות, נוטריקון "גמל".

---

---

שולי הגליון

---

---

< עמוד קודם · עמוד הבא >

מעבר לתחילת הדף