מראי מקומות/בבא בתרא/ה/א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף חידושי הרי"מגליוני הש"ס אילת השחר מראי מקומות |
רוניא זבן ארעא אמיצרא דרבינא[עריכה | עריכת קוד מקור]
הראשונים נחלקו בביאור מעשה זה. והנה בפשטות שייכות מעשה זה להכא הוא משום דאיירי לעיל מינה במעשה דרוניא אקפיה רבינא מייתי נמי מעשה זה שבין רוניא לרבינא. אמנם התוספות (ד"ה ארבעה) הקשו לפירוש הקונטרס וז"ל: ועוד מה שייך כאן האי מעשה, אי משום דאיירי ברבינא ורוניא, לייתי נמי מעשה דהמקבל (ב"מ קט.) רוניא שתלא דרבינא הוה, והנך תרי עובדי דשמעתין לייתי נמי התם.
לכן הביאו התוספות פירוש רבינו תם דזבן ארעא אמיצרא דרבינא היינו אמיצר אותם שדות דאקפיה רבינא מארבע רוחות והיה רבינא מצרן מג' רוחות ורוניא מרוח אחת כו' וממילא השייכות ברורה שכל מעשה ונידון זה שייך רק אחר המעשה הקודם שרוניא אקפיה רבינא מד' רוחותיו.
ועוד הביאו התוספות פירוש ה"ר אברהם שהך ארעא דזבן רוניא אמיצרא דרבינא היינו אמצרא דאותן שדות שהיה רוניא אריס בהן כדאמרינן רוניא שתלא דרבינא הוה.
ובתוספות ישנים הקשה: ומיהו לפירוש הזה קשיא דהוה ליה לאתויי הא דפרק המקבל. היינו שהיה לגמרא להביא גם את המעשה שהיה רוניא שתלא דרבינא.
והמהרש"א כתב: ויש ליישב גם לפירושו [- של ה"ר אברהם] דשייך האי מעשה הכא, דהך ארעא היתה היא שהיה רבינא מקפה מד' רוחות ורוניא היה בכולן אריסא של רבינא והיה סבור דאף אם נאמר במקום אחר שיהיה לאריס דין מצרן, הכא שאי אפשר לשום אדם שיהיה מצרן בקרקע זו, גם לאריס אין דין מצרן. והשיב לו רב ספרא, כמו שאתה מצרן בגופה של קרקע מד' רוחותיו הרי גם הוא שהוא האריס ועובדן הוא מצרן מד' רוחותיה כדאמרי אינשי ד' לצלא כו' ודו"ק, עכ"ד ועמלו המפרשים לפרש דבריו, יעויין בדבריהם.
ובקקיון דיונה כתב: ונראה דבזה מתורץ למה הביא כאן האי מעשה, דמשום האי מעשה היה גם בשדה שגדר רבינא ושני מעשים שהם בשדה אחת מביא אהדדי, וק"ל, עכ"ל.