מראי מקומות/אורח חיים/קעה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד


חיי אדם


מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


מראי מקומות TriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png קעה

אם מברכים הטוב והמטיב דוקא כשהיין השני משובח יותר[עריכה]

הטור והב"י בסעיף א-ב-ג, הביאו בזה מחלוקת, והב"י הביא מהתוס' שהוצרכו מחמת קושיה לפרש בדעת רש"י ורשב"ם דאף אם מספקא אם הוא יין יותר טוב מברך, ותמה הב"י על הטור שכתב בדעת רשב"ם שדוקא בידוע שהיין השני יותר טוב אבל בספק לא, ע"כ, ויש להעיר דהמנהיג בהל' סעודה סי' ז, הביא להלכה את דברי רשב"ם שדוקא ביודע שהוא יותר טוב מברך, והא דרבי היה מברך על כל חבית וחבית, פירש המנהיג דאיירי ביודע שהם יותר משובחות דכך דרך בני אדם להביא הפשוט ולאחר מכן מוסיף והולך ומביא את המשובחים, ע"כ, ומבואר דהמנהיג והטור סברי בדעת רשב"ם ורש"י דדוקא ביודע בודאי שהוא יותר טוב מברך וכפשטות לשון רשב"ם ורש"י, והר"ן בפסחים נט ד"ה ויש מי שכתב, הביא דבעל העיטור ס"ל דאין צריך שיהיה היין השני משובח יותר, וסמ"ק במצוה קמח אות קכח, כתב דמברכים אפי' בידוע שהוא גרוע הימנו, ומ"מ כיון דנמצא דרש"י ורשב"ם והמנהיג סברי דאין לברך אלא בידוע דהוא יותר טוב, על כן נתערער קצת פסק השו"ע שכתב דאף בספק מברך.

אם מברכים הטוב והמטיב על שינוי יין כשהוא לבדו[עריכה]

הב"י בסעיף ד, הביא בזה מחלוקת, ויש להוסיף דהמנהיג בהל' סעודה סי' ז, כתב דאין מברך.

אם צריך שיברך אחד לכולם הטוב והמטיב[עריכה]

הטור והב"י בסעיף ה, הביאו בזה מחלוקת, ויש להעיר דסמ"ק במצוה קמח אות קכט, כתב דרבותינו מאיור"א היו נוהגים שאחד מוציא את כולם, והסכים עמהם סמ"ק, ומה שהביא הב"י מהגהות מיימון בשם סמ"ק דיברך כל אחד לעצמו, היינו הגהת סמ"ק שם בשם הר"ר יחיאל ברבי יוסף.

אם אפשר לברך הטוב והמטיב לאחר השתיה[עריכה]

כתב הב"י בסוף הסימן, שיש הסוברים שאפשר לברך הטוב והמטיב אפי' אחר השתיה כיון דלא הוי כשאר ברכות דאמרי' בהו אשר קדשנו במצוותיו אלא שבח בעלמא, והקשה הב"י דהלא ברכת הנהנין גם הוי בלא אשר קדשנו ואין מברכים עליה אחר הסעודה, ע"כ, ולק"מ דברכת הנהנין כלל לא הוי כברכת השבח אלא כעין בקשת רשות לאכול דהא אמרי' בברכות לה., האוכל בלא ברכה מעל, משא"כ הטוב והמטיב דהוי ברכת שבח, אלא דהוקשה לבעלי אותה שיטה דמ"מ גם ברכת המצוות היא שבח, וע"ז אמרו דלא דמי, וכוונתם דגדר ברכת המצוות הוא כעין ברכת הנהנין שאינו ראוי לעשות המצוה בלא להודות עליה, משא"כ שאר ברכות השבח, ודבריהם מסתברים דהא שאר ברכות הטוב והמטיב, כגון שנעשה דבר טוב לו ולאחרים, דצריך לברך כדאיתא בסי' רכב, מברכים עליהם אחרי ההנאה והכי נמי לא שנא.

< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף