מחצית השקל/אורח חיים/קעה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מחצית השקלTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png קעה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד


חיי אדם


מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) כתב מ"א כ' מהרי"ל י"א שאין מברכים כו' שלא להרבות בכוסות ר"ל ודאי תוך הסעודה רשאי לשתות כל מה שירצה ואין בזה כמוסיף על ד' כוסות שתקנו חז"ל בליל פסח כיון דאינו מברך על היין שבתוך הסעודה ניכר שאינו מתכוין להוסיף כי אם לצמאו וכדומה משא"כ כוס שמברך עליו כמו שמברך על ד' כוסות שתקנו חז"ל בזה נראה כמוסיף וצריך לברך ר"ל אם ירצ' לשתות מאותו מין אחר שהובא עכשיו צ"ל הטוב והמטיב דלא תימא משום שלא יהי' נראה כמוסיף והוא חשק לשתות ממנו עדיף טפי להתיר לשתות בלי ברכת הטוב והמטיב קמ"ל דלא כיון דברכת הטוב והמטיב הוא מדינא דש"ס א"כ צריך לברך אף שיהי' נראה כמוסיף לא חיישינן בזה כ"כ אבל טוב שלא ישתה מיין שהובא עתה והמ"א מיירי כגון שצריך לו הרבה שהי' צמא הרבה ואין לו יין אחר (ועיין במ"א סי' קע"ד ס"ק ב' וכה"ג) ועיין בסי' תע"ב ס"ז ובטור שם דכתב הטור כיון דקי"ל ד' כוסות צריכים לשתות בהסיב' ואם שתאן בלא הסיבה צריך לחזור ולשתות בהסיב' ואף שנראה כמוסיף על הכוסות (ודלא כמרדכי שם) הרי כיון דדין הסיבה מדין הש"ס ל"ח למה שנראה כמוסיף ע"ה וכן רמ"א לקמן בהג"ה פסק דבשני כוסות האחרונים שבהם נראה כמוסיף לא יחזור וישתה דבדיעבד יש לסמוך על ראבי"ה דס"ל דבזמן הזה אין דרך להסב לכך א"צ הסיבה בזה"ז הרי דלולי סברת הראבי"ה היה מודה רמ"א שצריך לשתות בהסיבה כיון דהסיבה מדין הש"ס ול"ח במה שנראה כמוסיף וכן כתב הטור סי' תע"ג בשם מהר"ם מר"ב שהשיב שמותר לברך הטוב והמטיב בליל פסח וז"ל שאינו נראה כמוסיף רק אם יברך בפה"ג כמו שבירך על הכוסות עכ"ל:

ונ"ל כשבירך ב"ה כו' ר"ל שבתוך הסעוד' לא ישתה מין אחר אלא מברך בהמ"ז על היין אחר ולאו דוקא בליל פסח דה"ה בכל השנה הדין כן:

(ג) (ס"ק ג) יותר כי' אין מברך לדידן ר"ל דדין זה מקורו מהמרדכי והמרדכי כתב דאפי' הלבן גרוע הרב' מ"מ מברך היינו לדע' ר"ת דס"ל כששניהם לבנים או שניהם אדומים אפי' השני גרוע מעט מן הראשון מ"מ מברך על ריבוי יין אבל אם גרוע הרבה מן הראשון אינו מברך ולכן לדידי' כשהראשון אדום ושני לבן מעלינין דרג' כיון שהלבן בריא לגוף אפי' הלבן גרוע הרבה מ"מ מברך אבל לדידן דס"ל דכששניהם שוין במרא' דוקא מן הסתם מברכי' על השני אבל אי ידעי' דהשני גרוע מן הראשון רק מעט אינו מברך א"כ אם השני לבן די דמעלינין חד דרגא באם הלבן גרוע קצת שיברך אבל אי גרוע הרבה כ"ה לא מעלינן לברך:

משמע דבסתם א"מ ר"ל דוקא בשוין במראה אפי' בסתם מברכים דמן הסתם אמרי' דשוין ומברך על הריבוי משא"כ כשהראשון לבן ושני אדום דאפי' השני שוה לראשון בטע' מ"מ הראשון עדיף שהיא בריא לכן צריכים לידע בודאי שהאדום משובח בטעם:

(ד) (ס"ק ד) אין כו' כ' הל"ח כו' שאין שינוי יין אלא לדידי' כו' וא"כ אפשר אפי' אם גם שמעון נותן לראובן כוס מיינו נמצ' יש לכ"א שני מיני יין מ"מ אפשר דנסתפק דמ"מ מי שמברך הא אותו כוס שמברך עליו אין בו שינוי כ"א להמברך:

דהוא חולק עליו שכ' הרב"י שלא מצא כן ברי"ף והב"ח כ' דאפשר דהמרדכי מצא כן בתשובת הרי"ף:

דאין מברך על הגשמים הטוב והמטיב אם נעצרו תחילה הגשמים ואח"כ ירדו גשמים דלא כהרא"ש שם דס"ל דאפי' יש לו שדה לבד ואין בה שותפות עם אחר מ"מ מברך הטוב והמטיב כיון דעכ"פ בעלי שדות אחרות שותפים בהנאת הגשמים:

משא"כ בשותפים דקי"ל אין ברירה הל' דקי"ל לאו דוקא חדא דהא ברכה דרבנן ובדרבנן קי"ל יש ברירה וכמ"ש מ"א בסי' קנ"ג סס"ק מ"ז ובס"ס תי"ג ואפי' נדחק ביין גופי' דהוא דין ממון אי הוי השותף רוצה בחצי הכוס שלקח חברו היה רשאי דלענין ממון הוי דאוריית' וק"ל בדאוריית' אין ברירה מ"מ הא אנו דנין על הברכה ועוד דא"כ למ"ד יש ברירה לא משכחת שמברכים על היין הטוב והמטיב אלא ע"כ ר"ל כיון שיש סברא לומר אין ברירה א"כ אפי' במקום דקי"ל יש ברירה שייך לברך הט"ו כיון שנראה קצת שי"ל חלק בו:

ומ"מ כו' נותן הקנקן כו' ולפ"ז הא דנסתפק הל"ח שהבי' מ"א רס"ק זה ראובן ושמעון כו' ושוב נתן ראובן כו' הל"ח כ' כן לפ"ד הרב"י אבל לדעת מ"א בנדון שכ' הל"ח וודאי אינו מברך אלא אם אח"כ ראובן נותן קנקן יינו על השלחן בכה"ג איכ' לספוקי כמ"ש הל"ח:

ואם אין שותים כ"א כו' ר"ל אפי' שותפים ביין אלא שכ"א שותה מהיין המשותף בחדר אחר:

ומ"ש התוספות כו' שדחו הי"א דס"ל דברכת הטוב והמטיב אפי' תוך הסעודה אין לכ"א לברך לבדו דברכת הטוב והמטיב לא שייך כ"א בפוטר אחרים בברכתו וז"ל דהכי משמע הטוב לעצמו ומטיב לאחריני שהם שותים ממנו ורבינו יחיאל הי' אומר דלא היא כו' דמשום ה"ט הטוב לדידיה ומטיב לאחריני אינו פוטר אחרים דהא המטיב שייך אפי' שלא בפני המטיבים ליה כדאמרי' כו' אמרו לו ילדה כו' הטוב לדידיה ומטיב לאשתו אע"ג דאין אשתו אצלו (דהא קתני א"ל משמע דלא ידע והוצרך לאמירה) עכ"ל:

רק שהתוס' מביאים ראיה כו' ר"ל דבילדה אשתו עדיף כמ"ש מ"א דרשאי לברך אפי' אין אשתו עמו עכ"פ מוכח דלשון המטיב שייך לו' אפי' אינו פוטר לאחרים בברכתו דבזה א"א לחלק בין ילדה בן ובין יין:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם ·
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.