מראי מקומות/אורח חיים/קיב
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
- אם מותר לשאול צרכי רבים בג' ראשונות ואחרונות
הב"י בסעיף א-ב בד"ה ומ"ש שפירשו בה"ג, הביא בזה מחלוקת, והב"י הביא שהראשונים כתבו דשרי בשם רב האי, ויש להעיר דתשובת רב האי הובאה בתשובות הגאונים שערי תשובה סי' קנא, וכן סמ"ק במצווה יב אות ק, כתב דשרי, וכ"כ המנהיג בדיני תפילה סי' נח, וכ"כ בהל' צום כיפור סי' נט, וכתב שם שכן דעת כל הגאונים.
- אי שרי להוסיף בג' ראשונות ואחרונות תוספות כעין נוסח הברכה
הטוש"ע הביאו דאסור לשאול בהם צרכי יחיד ושרי צרכי ציבור, והב"י הביא מחלוקת אי שרי בצרכי ציבור, ויש להעיר דמדברי הרמב"ם בתשובה בפאר הדור סי' קא, מוכח דכל האיסור הוא בשאלת צרכים שהם אמנם מעין הברכה אבל הם תוספת על עיקר דברי הברכה, אבל אם מבקש את בקשת הברכה עצמה אלא שמרחיב לבאר הברכה שרי, כגון שמוסיף בעבודה בהר מרום ישראל שם נעבדך ושם נדרוש את כל אשר ציויתנו כריח ניחוח תרצה אותנו, ע"כ, ולכאו' היה לרמב"ם להוסיף בתשובתו דבכה"ג שרי אף מטעם שהוא צרכי ציבור, ונראה דאין הכי נמי אלא שלא הוצרך לכך.