מראי מקומות/אורח חיים/קיא

מראי מקומות אורח חיים קיא

אם הש"ץ קודם שחוזר התפילה צריך לומר ה' שפתי תפתח

הב"י והשו"ע בסעיף ב, כתב בשם תרומת הדשן שצריך לומר, ולא הביא כאן חולק, אמנם בסי' קכג,ה-ו, הביא הב"י מאוהל מועד דס"ל שאין אומר, ויש להעיר דהאשכול בהל' תפילה ד"ה וכד (יט.), כתב שאין אומר, ע"כ, וכדאי הוא האשכול שהיה קדמון לדחות את דברי תרומת הדשן, והכי נקטינן דאין אומר.

אם תפילה בציבור חשובה יותר מסמיכת גאולה לתפילה בשחרית

השו"ע בסעיף ג, כתב דסמיכת גאולה לתפילה עדיף, על פי הרשב"א שהביא בב"י, ויש להעיר דמדברי תלמידי רבינו יונה בברכות ב ד"ה ורבינו האי, משמע דס"ל דתפילה בציבור עדיפא, ואע"ג שכתבו כן לגבי ערבית מ"מ מדכתבו שם דהטעם כיון דתפילה בציבור עדיפא ולא כתבו דהוא מפני שתפילת ערבית רשות משמע דה"ה לשחרית.

אדם שמסמיך ברכת גאל ישראל לתפילה אם חשיב שסומך גאולה לתפילה אע"פ שלא קרא ק"ש בסמוך לתפילה

א. כתבו תלמידי רבינו יונה בברכות יב ד"ה הנה למדנו, שאדם שנמצא במים בסמוך לסוף זמן ק"ש, יקרא ק"ש ויפסיד סמיכת גאולה לתפילה, ע"כ, וקשה למה שלא יקרא ק"ש בלא ברכת גאל ישראל ואח"כ יסמיך, וצ"ל או דסמיכת גאולה שייכת רק עם ק"ש שיוצאים בה יד"ח, או שעדיף לא לסמוך גאולה לתפילה מאשר לא לסמוך ק"ש לברכותיה. ב. כתב הטור בסוף סי' רצג גבי המתפלל ערבית של מוצ"ש בשבת, שאינו סומך גאולה לתפילה, ומדבריו נפיק לן או שלא חשיב סמיכת גאולה לתפילה אלא אם קורא סמוך לתפילה ק"ש ורק אם יוצא בה יד"ח, או שהמתפלל אפי' ביום חול קודם צאה"כ אינו מברך ברכות ק"ש אלא עם ק"ש אחר צאת הכוכבים, ולפי צד זה צ"ל או שיש עדיפות שלא להפריד ק"ש מברכותיה יותר מעדיפות סמיכות גאולה לתפילה או שלא שייך לברך ברכות ק"ש אלא משהגיע זמן ק"ש. ג. הטור בסי' רלה,א, הביא ששאלו לרבינו האי, מה עדיף להתפלל עם הציבור בערבית בלא להסמיך גאולה לתפילה, או להתפלל אח"כ ביחיד ולהסמיך, וענה רבינו האי, שעדיף תפילה בציבור, ע"כ, ומזה שלא אמר שיברכו ברכות ק"ש ויתפללו בציבור ואח"כ יקראו ק"ש בעונתה, וימצא בידם גם תפילה בציבור וגם סמיכת גאולה לתפילה, מוכח או שלא שייך סמיכות גאולה אלא בק"ש שיוצאים בה יד"ח, או דאין לקרוא ברכות ק"ש אלא משהגיע זמן ק"ש, או שעדיף שלא להפריד ק"ש מברכותיה יותר מעדיפות סמיכות גאולה לתפילה.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף