אליה רבה/אורח חיים/קיב
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
[א] פיוטים וכו'. הרא"ש סוף פרק אין עומדים מייתי ראיה זה לשונו ר' אליעזר הקליר שהיה מארץ ישראל מקרית ספר ובימיו היה מקדשין על פי הראיה שהרי לא תיקן שום קרובץ ליום שני, ויש אומרים שתנא הוא כדאמר בפסיקתא כד דמך ר' אליעזר בן ר' שמעון קראו עליו דורו מכל אבקת רוכל דהוי תנא קרובץ דרשן ופייטין והוא תיקון קרובץ לאומרה בשלוש ראשונות עד כאן לשונו. ותימא שבמחזורים שלנו מצינו לו ביום שני דפסח ובשני דסוכות שהוא חתום בפיוט קודם אל נא. ומעדני מלך דף מ"ב תירץ דאפשר שהוא יסד פיוטים שנים ולומר איזה אשר יכשר ואחר כך נהגו בשניהם, עד כאן, ודחוק וצריך עיון. עוד הקשה דבכמה פיוטים בארבע פרשיות ובפורים וטל חתם החרוזות ר' אליעזר בריב"י קליר מקרית ספר, וכתב דאפשר שאבי אביו קליר נקרא, מיהו בהגהות מיימוני משמע שהיה ר' אליעזר בן רשב"י. ובערוך פירש קליר לשון עוגה שאכל עוגה שהיה כתב בו קמיע ונתפקח, ותמה עליו מעדני מלך דאם כן צריך לומר דבריבי אעצמו מהדר וידוע שרש"י מפרש שהוא לשון גדול הדור, ואי אפשר לומר שיחתום את עצמו גדול הדור, עד כאן. ולי נראה דעוגה פירוש זה דלא להחזיק טיבותא לנפשיה אלא שגדלותו בא לו מכח שאכל עוגה בקמיע של שמות קדושים. כתב שבלי לקט שמעתי מאבי מורי ששמע מרבותיו גאוני לותיר שכשפייט ר' אליעזר וחיות אשר הנה מרובעות פעם בכסא ליהטה האש סביבותיו, וגם ר"ש הגדול שהיה מלומד בניסים היה אומרה בכל יום:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |