מראי מקומות/אורח חיים/מט

מראי מקומות אורח חיים מט

אם דברים שבכתב אין אומרים בעל פה הוא איסור דאורייתא

היראים בסי' רסח אות יט, כתב דהוא דרבנן, ע"כ, וכן משמע מדלא מנוהו מוני המצוות.

מה הטעם שאומרים פרשת התמיד ושאר פסוקים בע"פ

הטור והב"י הביאו בזה כמה טעמים, ויש להוסיף דהאשכול בהל' פסוקי דזמרא ד"ה וכבר נהגו (ה:), כתב כמו הכלבו דהוא משום דלא אפשר ועת לעשות לה' הפרו תורתך.

אם האיסור כולל אף בגוונא שאין מוציא אחרים ידי חובה

הטור והב"י הביאו בזה מחלוקת, ויש להעיר דהיראים בסי' רסח אות יט, כתב דרק להוציא אחרים ידי חובה אסור, ומשמע מדבריו דרק מה שהוא חובה להיות בציבור אסור להוציא בו ידי חובה בעל פה, ולפי"ז פסוקי ההגדה יהיה שרי להוציא אחרים בעל פה.

אם האיסור הנ"ל הוא איסור גמור

בתוס' ישנים ביומא ע. ד"ה ובעשור, כתב בשם רבו לפי חד תירוצא דאינו איסור גמור אלא מצוה מן המובחר לקרות את של כתב בכתב ושל על פה בעל פה.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף