מחצית השקל/אורח חיים/מט

מחצית השקל ‏ אורח חיים מט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) (ס"ק א) בפי כו' דהא דאמרי' בתפילין. ר"ל דהא ראיית הפוסקים דאם שגור בפיו מותר מדאמרינן דסופר מותר לכתוב שלא מן הכתב אעפ"י שמצד הדין היה ראוי לכתוב דוק' מן הכתוב לפניו והטעם משום דמגרס גריסן ושגורים בפי הסופר וכדלעיל סי' ל"ב סעיף כ"ט וה"ה הכא א"כ אפי' אין שגור בפי הכל רק אם שגור בפיו תסגי דהא גם התפילין פרשיותיהן אין שגורים בפי כל אדם רק בפי הסופרים:

שכל הסופרים כו' דבתפילין דאיירינן בכתיבה. א"כ בעינן דכל הכותבים והסופרים יהיה שגורים בפיהם וסגי בזה דלא איכפת לן בשאר בני אדם דהא שאר בני אדם אין כותבין אבל הכא דאיירי' באמיר' וכל ישראל הם בכלל אומרי' לכן בעי שיהי' שגורים בפי כל האומרים:

דלהוציא אחרים כו' אפי' שגורים כו'. בתענית דף כ"ח דתנן התם אנשי מעמד היו מתעני' ד' ימים בשבת והיו מתפללים כל יום תפלת מוסף והיו קורים בתור' כל יום במעש' בראשית בשחרית ובמוסף כדרך שאנו קורין בס"ת ב"פ בשבוע אבל במנח' מפני חולשת התעני' הקילו עליהן שלא להביא ס"ת אלא יחיד קור' אותה הפ' בע"פ א"ר יוסי וכי יחיד יכול לקרות ד"ת ע"פ בציבור אלא כלם נכנסים וקורין אותן ע"פ כקורין את שמע ופסק הרמב"ם בפ' ו' הל' ד' מהל' כלי מקדש כר"י הרי דלהר"י אין היחיד מוצי' הציבור בקריאתו ע"פ וע"כ שגורות היו אותן הפרשיו' בפיהם. דאל"כ איך אמר ר"י אלא כלם נכנסים וקורים אותם בע"פ כו' ואיך היו רשאים א"ו דשגורים היו ואעפ"כ אין יכול להוצי' הצבור:

פסוק מי כמוך וד' ימלוך בעצמם הם דברי הטור כי בזמן הטור עדיין היה הש"ץ מוציא את הרבים והצבור היו שומעים מפי הש"ץ ולא היו אומרי' אבל שני פסוקי' אלו הן בשחרי' באמת ויציב הן בערבית באמת ואמונ' היו הקהל אומרי' מטעם הנ"ל. ובזמן הזה שכלם מתפללים כל התפלה נשא' בזה מנהג הקדום שבהגיע הציבור לשני פסוקים הנ"ל ממתינים זה ע"ז עד שגם הש"ץ מגיע לשם ועונים הצבור יחד בקול רם הפסוקי' כמנהג הקדום אלא שהב"ח הקשה ממה שהש"ץ הי' או' פסוק לעושה אורים גדולי' כל"ח ומפסוק השם נפשנו בחיים ומפסוק כי פדה ה' את יעקב ותי' כמ"ש התו' דאין להקפיד כ"א על פסוקים הכתובי' בחומש ולא על מ"ש בנביאים וכתובים אלא שבס' א"ר הקשה דהא לא קי"ל בזה כהתו' וע"ש. כ"א מה שנזכ' פה בש"ע. ובתשו' חות יאיר סי' קע"ה התיר לו' כל ספר תהלים בע"פ וסמך על תי' הרר"י דכל דבר שבחוב' מותר לו' בע"פ וכיון דאמיר' תהלים הוא לעורר רחמי ד' דין תפלה ודבר שבחוב' יש לו וגם אחר דנאמרים בכל יום ושגור בפי הרוב רובא ככלו (וא"כ תלי' במנהג המקומות אם אומרים תהלים כל יום גם יש לפקפק על זה) אבל פסוקי מעמדו' אסור לאמרן ע"פ אפי' למי ששגורים בפיו ע"ש. בתו' מס' ב"ק דף ג' ע"ב ד"ה כדמתרגם כו':

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.