כף החיים/אורח חיים/מט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כף החייםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png מט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
לבושי שרד



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

א) [סעיף א'] אע"ג דקיי"ל דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם על פה כל דבר שרגיל ושגור בפי הכל וכו'. אבל אם אינו שגור בפי כל אע"ג דשגור בפיו אסור לאומרו בעל פה. ד"מ אות ב' בשם א"ז. מ"א סק"א. אמנם הב"ח כתב דלאו דוקא שגור בפי הכל אלא כיון שהוא שגור בפיו מותר לאומרו על פה יעו"ש וכ"מ מדברי האו"ח דף ה' כמ"ש הברכ"י אות ה', וכ"מ מדברי רבי ישעיה הא' בפ"ב דמגילה כמ"ש הער"ה אות א'. וכן דעת המאמ"ר אות ב'. ע"כ יש להקל היכא דלא אפשר כדי שלא יתבטל מלימודו:

ב[עריכה]

ב) שם אע"ג דקיי"ל דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם ע"פ וכו'. הנה אם איסור זה הוא דאורייתא או דרבנן עיין ברכ"י אות ב' ומחב"ר אות א' וער"ה אות א' דיש פלוגתא בזה ודעת הברכ"י נוטה שהיא מדרבנן יעו"ש. ע"כ כתב שם בברכ"י דבדיעבד ושעת הדחק אין לחוש:

ג[עריכה]

ג) שם דברים שבכתב אי אתה רשאי וכו'. פשיטא דבתרגום לא שייך לומר דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם בעל פה. כנה"ג בהגה"ט סי' רפ"ב. ברכ"י אות א' ושיו"ב. מחב"ר אות ד'. ש"ץ דנ"ח ע"ד. שע"ת אות א':

ד[עריכה]

ד) לקרות הפרשה בעל פה בשעה שקורא שליח צבור אני מן הנזהרים אבל איני מונע את אחרים. הרדב"ז ח"א סי' קל"ה. וע"ש דהדין מתחלף כפי הטעמים שנתן שם דלטעם אחד אפילו לא קרא הקורא הפרשה ב' מקרא ואחד תרגום אין למנוע ולפי הטעם השני אינו כן יעו"ש. כנה"ג בהגה"ט. מ"א סק"א ולב"ש. ועיין להפתה"ד אות א' שהאריך בענין זה אם אחד קורא בספר וחברו קורא אחריו על פה מילה במילה אי עובר זה הקורא ע"פ על זה האיסור דברים שבכתב א"א רשאי לאומרם ע"פ והעלה דלדידן דנהגינן להעלות סומא לס"ת יש להקל יעו"ש. ועיין בסה"ק קול יעקב סי' ל"ב אות קנ"ח וסי' ער"ד אות ז' ודו"ק:

ה[עריכה]

ה) סומא מותר לקרות בעל פה משום עת לעשות לה' הפרו תורתך. תוספות בבא קמא דף ג' ע"ב ד"ה כמתרגם. מ"א שם. סו"ב. ה"ב אות א' שתילי זיתים אות ג':

ו[עריכה]

ו) בתשו' חוות יאיר סי' קע"ה התיר לומר כל ספר תהלים בעל פה. דכיון דאמירת תהלים הוא לעורר רחמי ה' דין תפלה ודבר שבחובה יש לו. וגם אחר דנאמרים בכל יום ושגור בפי הרוב רובו ככולו. אבל פסוקי מעמדות אסור לאומרם על פה אפילו למי ששגורים בפיו יעו"ש. והביאו מתה"ש וש"ץ דנ"ח ע"ד. וכתב שם הש"ץ דלפי דברי החו"י כ"ש שמותר לומר פסוקי דזמרה בע"פ שרגילין בהם תדיר, והב"ד שע"ת אות א, אמנם הח"א כלל ח' אות י"א כתב דנכון שלא לומר תהלים בע"פ יעו"ש, וכ"כ החס"ל אות א', ועיין להרב חק"ל חא"ח סי' י"ג שהעלה דטפי עדיף שילמדו בעל פה אפילו פרק אחד ממשנה ויקראו בו בע"פ אפילו מאה פעמים דעדיף טפי מקריאת תהלים בע"פ יעו"ש, והב"ד דברי מנחם בהגה"ט אות ד' וכ"כ החס"ל שם:

ז[עריכה]

ז) פ' קדש ופ' והיה כי יביאך דנהוגין לאומרם בכל יום בעוד התפילין עליהם מותר לאומרם בעל פה אם הם שגורות בפיו, פתה"ד אות ב', ועיין מש"ל אות א' ובדברינו לעיל סי' כ"ה אות ל':

ח[עריכה]

ח) שם כל דבר שרגיל בפי הכל כגון קריאת שמע וכו' מותר, ולהוציא אחרים אעפ"י שהוא שגור בפיו לא יאמר בעל פה, ב"ח. שכנה"ג, וכן נראה דעת המ"א סק"א וא"ר אות ב', מיהו העו"ת כתב דאפילו להוציא אחרים מותר לאומרו בעל פה אה הוא שגור בפיו. וכ"כ הפר"ח יעו"ש, אמנם הפרמ"ג בא"א אות א' והברכ"י אות ד' שדו נרגא בראיית הפר"ח וכנראה דדעתם לפסוק כהב"ח יעו"ש, וכ"כ בקש"ג סי' ז' או' ט"ז וע"כ יש להחמיר היכא דאפשר:

ט[עריכה]

ט) ואם שגור בפיהם אף להוציא אחרים שרי, פרמ"ג שם לדעת הב"ח, אבל החס"ל אות א' כתב דאפילו דברים השגורים בפי כל ש"ץ המוציא את הרבים י"ח אינו רשאי לאומרם על פה עכ"ל, וכבר אמרנו באות הקודם דהיכא דאפשר יש להחמיר, ולפי מ"ש הרב ז"ל בשער הכוו' דף ג' ע"ב דבכל פעם שאתה מזכיר ומברך ומוציא מפיך שם ההוי"ה בכל מקום תכוין לכלול ביחד הוי"ה אדני וכו' והב"ד לעיל סי' ה' אות ו' יעו"ש יש להחמיר אדם על עצמו וליזהר שלא ללמוד אלא מתוך הספר אפילו דברים השגורים בפי כל כדי שיוכל לכוין שם הוי"ה ויאהדונה"י בעת שמזכיר שם אדני בפיו וכמ"ש למעלה באות הנז' יעו"ש, וז"ל שער הכונות דף ד' ע"א כל הזמירות והקרבנות והק"ש היה מורי ז"ל נוהג לאומרם מתוך סידור התפלות שבידו אבל בתפלת העמידה דלחש היה עוצם עיניו ואומר ע"פ, וגם בחזרת הש"ץ היה עוצם עיניו ושומע ומתכוין לדברי הש"ץ עכ"ל, ובנוסח התפלה דנ"א ע"א בד"ה רבון העולמים וכו' כתב וז"ל גם כשהיה קורא איזה פ' או איזה פסוק מן התורה או מן הנביאים או מן הכתובים היה אומרו כפי ניגון טעמו ממש אם בתורה או בנביאים וכו' עכ"ל, והב"ד לעיל סי' מ"ח יעו"ש ובדף א' ע"ג כתב וז"ל גם מעולם לא התפלל תפלתו בקול רם אפילו סדר התפלה של מיושב כגון הזמירות וכיוצא בהם להראות הכנעה ואימה ויראה לפני השי"ת, ואמנם ביום השבת היה מרים ומגביה קול בנעימה בתפלה דמיושב יותר מעט ממה שהיה עושה בחול ואף זה לא היה עושה אלא מפני כבוד השבת עכ"ל והב"ד א"ר אות ב', ש"ץ דנ"ח ע"ד, קש"ג שם אות טו"ב, שע"ת אות א':


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון