מראה הפנים/שבת/א/ד

מראה הפנים שבת א ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אלו מן ההלכות וכו'. ובבבלי דף י"ג מסיק ואלו תנן ופירש"י והתוס' דאלא יפלה ולא יקרא לאור הנר קאי דהני תרתי מי"ח דבר הן ונוסחת האי תלמודא כפי שיטתיה בהסוגיא דגמרא ועיין לקמן בד"ה תני י"ח דבר גזרו:

בו ביום גדשי את הסאה וכו'. מה דפרישית בפנים הוא כפי' רש"י ז"ל בדף קנ"ג בזה. והתוס' פירשו שם בדרך אחר דאף דברי ר' יהושע הן לשבח וע"ש דנראה כקצת דוחק ומה שכתבו שם דלא משמע כפירש"י ומן הירושלמי למאי דפרישית בפנים ניחא ויש מאיזה הגהה בתוס' שכתוב דאדרבה נראה מן הירושלמי דלא כפי' ר"י בתוס' דגבי מים לא שייך לפרש לאחר שהסירו המים שוב אין מפזרין את השמן כמו דפי' גבי אגוזים ורימונים וכלומר דבנתינת המים כבר פיזרו את השמן ואינו מועיל ההסרה כלום ואלו באגוזים ורמונים יכול הוא אח"כ להחזירן ובלא"ה נראה כפירש"י דר"א הוא מתלמידי ב"ש דורש הוא לשבח. ור' יהושע שהוא מתלמידי ב"ה לא רצה לדרוש לשבח שהרי הן לא בקשו להסכים לאותן גזירות עד שכפו אותן תלמידי ב"ש ורבו עליהן:

תני שמונה עשר דבר גזרו ובשמונה עשר רבו ובשמונה עשר נחלקו. לפי גי' הברייתא מה שנחלקו הן הן מה דתנינן לקמן אין שורין וכו' וכדקחשיב להו הרמב"ם בפי' המשנה דיו א' סממני' ב' וכו' וכן מנה שם מה שהושוו ולא נפל בהם שום מחלוקת וזה מספרם יציאות השבת וכו' וי"ח לא יאכל הזב עם הזבה. ומה שגזרו מנה שם ח' דפוסלי תרומה ט' המניח כלים תחת הצינור י' כל המטלטלין וכו' וע"ש וזה דלא כמו שאמרו בבבלי דף ט"ו י"ח גזרו ובי"ח נחלקו והתניא הושוו בו ביום נחלקו ולמחר הושוו א"כ מה שהושוו באלו שגזרו בעצמן הן וכן הא דקאמר נחלקו ולא כדפי' הוא ז"ל וכן לא אתיא פירושו כשיטתא לפי גי' דהכא דאם נפרש הא דקאמר ובי"ח נחלקו דאהני מתני' דלקמן קאי שעמדו במחלקותם. וכפי פירושו מ"מ הא דפי' במה שגזרו ובמה שרבו זהו דלא כדמשמע מדהתם ולא כדמשמע מהכא. וראיתי בחידושי הרשב"א ז"ל שכתב בזה על הגי' דהתם הא דאמרינן י"ח דבר גזרו ובי"ח נחלקו מדברי רש"י ז"ל נראה שבאותן שגזרו בהן הוא שנחלקו תחלה אלא שרבו ב"ש על ב"ה וגזרו בהם ולמחר חזרו בהן ב"ה והושוו להן והודו למנינן. ויש מפרשים שבי"ח גזרו והי"ח אחרות נחלקו בו ביום ולמחר הושוו. ולפי דבריהם לא גרסינן אלא הכי י"ח גזרו ובי"ח נחלקו ובי"ח הושוו ובי"ח שגזרו הם שמפורשים והולכים בשמועתנו וי"ח שהושוו הן שמונה יציאות והכנסות ט' ספרים י' מרחץ וכו' י"ח לא יאכל הזב וי"ח שנחלקו אלו הן שבסוף המשנה והם דיו וסממנים וכו' עכ"ל פי' זה קרוב הוא לפי' הרמב"ם במשנה אלא שלפי חשבונו בהי"ח שגזרו הוא כעין דרך אחרת. ולפי גי' דהאי תלמודא הי"ח שנחלקו ודאי על הני מתני' דלקמן קאי ומה שגזרו ורבו פלוגתא דאמוראי היא אם באותן עצמן רבו ואח"כ גזרו או אם הי"ח שגזרו דברים אחרים הם וכדפרישית הכל בפנים והחשבון של הי"ח דברים לכל חד וחד למאי דאית ליה. ומה דחשיב הכא להמתני' דזבים בעשרה דברים והתם בדף י"ד פריך אהא דבעי למיחשב טבול יום והא דאורייתא הוא וקאמר סמי מהי"ח דבר לטבול יום ולשיטתא דהאי תלמודא יש לומר דבטבול יום שהוא מדבריהם מיירי וכעין הא דמשני בפ"ק דפסחים ודפ"ה דסוטה תיפתר בטבול יום דבית הפרס שהוא מדבריהם וכן כיוצא בזה וס"ל להאי תלמודא דאפי' בטומאה דרבנן צריך הערב שמש וכבר כתבתי בענין זה בסוטה שם דמדברי התוס' משמע דיש טומאה מדרבנן דצריכה הערב שמש ויש שאינה צריכה וע"ש:

פיתן וכו' מהלכות של עמעום היא. כבר ביארתי מכל ענייני הסוגיא זו במקומות המצויינין בפנים בתרומות ובע"ז ואין לכפול בדברים וכל הרוצה לעמוד עליהן ימצא כל אחד ואחד במקומו:

חמש חטאות מתות רצו ב"ד לבטל מבטלין. האי אתיא כהאי דר' יצחק נפחא בתמורה דף י' דגרסינן התם אמר רב יהודה אמר שמואל שלשת אלפים הלכות נשתכחו בימי אבלו של משה וכו' אמר רב יצחק נפחא אף חטאת שמתו בעלי' נשתכחה בימי אבלו של משה וכו' דאלו לשמואל דלא קאמר בהדיא דגם זו נשתכחה א"כ הלכתא למשה מסיני היא ואין שום ב"ד יכול לבטלה ולר' יצחק הואיל ונשתכחה ולא ידעינן אם מתה אם רועה כדפירש"י ז"ל שם וא"כ ב"ד הוא שגזרו ואמרו מתה ואם יעמוד ב"ד אחר גדול ממנו בחכמה ומנין יכול הוא לבטלה הואיל וחוץ מי"ח דבר הוא וכהאי לישנא דר' אבון משם שמואל דמסיק הכא:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף