מראה הפנים/פסחים/ה/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
תוספות הרי"ד
גליוני הש"ס




מראה הפנים TriangleArrow-Left.png פסחים TriangleArrow-Left.png ה TriangleArrow-Left.png ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הדא מסייעא לדרומיי דאינון אמרין אימורין שאבדו וכו'. יש לפרש יותר פשוט ממה דפרישית בפנים דמדייק מדקתני לערלים ולטמאים ותיפוק ליה דהוי שלא לאוכליו. אלא דה"ק אפי' שחטו למולין ולטהורים על מנת שיתכפרו ערלים וטמאים בזריקה ובהקטרת אימורים נמי פסול וכרבה דהתם בדף פא ואע"ג דהן הן המכשירין את הבשר לאכילה דכל כמה דלא הוקטרו אימורין לא אכלו הבעלים הבשר וא"כ אין הפסח ראוי לאכילה בלאו הכי דאם שתטו להקטיר על אלו שאין ראויין כמי שלא הוקטרו כלל דמו להכי קאמר דזאת אומרת דאימורין שאבדו או שנטמאו מחשב להן כמי שהן קיימין ואין מעכבין אכילת הבשר. וכהאי דאמרינן התם בדף נט ע"ב בברייתא דתניא יכול נטמאו אימורין או שאבדו לא יהו הכהנים זכאין בחזה ושוק ת"ל והיה החזה לאהרן ולבניו מכל מקום. וכן הבעלים מתכפרים כדכתבו התוס' שם. והשתא קמ"ל במתני' שאם שחטו בתחלה ע"מ שיתכפרו ערלים וטמאים בהקטרת אימורין אע"ג דבעלמא אם נטמאו ואבדו אחר שהיה שעת היתר לכהנים אינו מעכב הכא פסול מכיון שבתחלה שחטו לשם כך:

בשהיו שם כשרים ושחטו לשם פסולין. מהכא מוכח הוא כפי' התוספות דף ס' ד"ה שחטו שלא לאוכליו דמיירי שיש נמי מנויין אחרים וכן פרישית במתני' והקשו על פירש"י שכתב ואין מנויין עליו אלא הן. דאם כן מאי אריא שלא לאכליו אפילו סתם נמי פסול כיון שאין לו אוכלין. וכך נראה מדברי הרמב"ם בפ"ב מהל' קרבן פסח בדין זה:

מתניתא בששחטו שלא לאוכליו ונתכפר בו וכו'. מסוגית הבבלי לא משמע כהאי דר' אלעזר דהכא דהא לקמן אמר דלר' אלעזר מיפרכי הני תרתי דמחלק בין שלא לאוכליו ובין שלא לשמו מטעמא דשלא לאוכליו פסולו מחמת אחרים. ואפשר לברר ושלא לשמו וכו' דלדידיה א"כ אמאי אם בשעה ראשונה שחטו וכו' פסול הרי פסולו מחמת אסורים וכו'. וא"כ אליבא דר' אלעזר לא קאי הני טעמא והתם בדף ס"ב ע"ב דמייתי נמי הך דר' שמלאי לקמיה דר' יוחנן וכו' תא ואימא לך לשמו ושלא לשמו פסולו בגופו וכו' רב אשי אמר פסולו בגופו ואי אפשר לברר איסורו חדא מילתא היא וכו' ומשמע דשפיר קאי הני טעמי אלא דבחדא מילתא היא דמני לה וא"כ רב אשי לא ס"ל הא דר' אלעזר דהכא:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף