מראה הפנים/עירובין/ו/ז

מראה הפנים עירובין ו ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מן מה דתני שמואל למעלה מעשרה שבות הוי דהוא אמר במקום פיתן. מילתא דשמואל בריש הזורק כדפרישית בפנים וכמו שיש חליפין בשיטתא דהכא עם הבבלי בענין פלוגתייהו בדף ע"ג דהתם רב ס"ל מקום פיתא גורם ושמואל ס"ל מקום לינה כך הוא בפלוגתייהו דפ' הזורק דלשיטתא דהכא לשמואל הזורק מרה"י לרה"י דרך ר"ה ולמעלה מעשרה אסור משום שבות ומדרבנן בעלמא ולרב מותר לכתחלה ובבבלי הזורק דצ"ז איפכא הוא דגריס התם שני בתים בשני צידי ר"ה רב אמר אסור לזרוק מזה לזה ושמואל אמר מותר והיינו דקאמר הכא דמאן דס"ל למעלה מעשרה אסור משום שבות וטעמא דמיהת זורק הוא מרשותו לרשות חבירו וכדפרש"י ז"ל שם ולא משום הפסק ר"ה דה"ה נמי אם היתה אצלו עד שיערבו וא"כ ש"מ דכל בית ובית רשות מיוחדת היא ואפי' למעלה מעשרה וטעמא דעיקר דירה הוא בבית מקום שאוכל שם ולעולם רשות אחרת מקניא ומקום פיתא גורס ואלו למאן דס"ל התם דלמעלה מעשרה רשות אחת היא ומותר לזרוק מביתו לבית חבירו דרך למעלה מעשרה א"כ אפי' הוא אוכל שם מכיון שהוא למעלה מעשרה אינו נקרא רשות מיוחדת ולפי שסתם זורק חפץ מביתו לבית חבירו אינו בשעת שינה הלכך הוא דקאמר דמאן דס"ל דלמעלה מעשרה שני בתים שתי רשויות הן איהו הוא דס"ל מקום פיתא גורם וכלומר דלדידיה מוכרח הוא דעכ"פ אין הולכין אחר מקום הלינה:

בית שמניחין בו את העירוב א"צ כלום. הכי אמר שמואל נמי בבבלי פ"ד דף מ"ט וכן בהא דלקמן בני מבוי שנתנו עירובן בשני מקומות וכו' כדאמרי' שם דהוי כמקפיד והמקפיד על עירובו אין עירובו עירוב מה שמו עירוב שמו:

מבוי שצידו אחד נכרי וכו'. כמבואר בפנים ולפ"ז אתיא הא דרב דהכא ממש כהאי דרב בהא בבבלי פרקין דף ע"ד דקאמר אין מערבין אותו דרך תלונות כלומר אם ירצה לעשותן כבית אחד ושיהא כמי שישראל אחד דר עם העכו"ם ולהתיר דרך פתחים למבוי אפ"ה לא כלום שאין העירוב עושה כבית אחד במקום העכו"ם. ונהי שהן מותרין להוציא ולהכניס דרך החלונות מבית לבית ע"י העירוב מ"מ דרך הפתחים להמבוי אסורין שהעכו"ם אוסר עליהו ויש פירושים הרבה בזה. זהו עיקר הפירוש לדעת הרמב"ם כמבואר בדבריו בפ"ב מהלכות עירובין הט"ו בחצר וכן לקמן בפ"ה במבוי ומוכרח הפי' הזה מדפריך מינה על רב חסדאי. דסבירא ליה נעשה כשותף אם כן אין העירוב עושה אותן כאחד ולכ"ע הי' הנכרי אוסר עליהן לעולם ומ"ט דרבה בר הונא אליבא דר' יוחנן וכדפרישית. ופסק כרב נגד רבי יוחנן דהכא משום דהתם רב יוסף ואביי שקלי וטרי אליביה וקאי כוותיה דרב:

בדיור ישן היא מתניתא. בגטין פרשתי לפי הטעם דאתמר בבבלי הנזקין ד"ס דמערבין בבית ישן משום חשדא ופרש"י ז"ל הואיל והורגל העירוב בתוך אותו הבית אם באת לשנות את מקומו הנכנסין לאותו הבית ולא יראו שם את העירוב יחשדו את בני החצר שמטלטלין בלא עירוב ולפ"ז אין משנין אפי' באותו הבית מחדר לחדר. ולפי פי' ר"ח ז"ל שם מפני החשד שלא יאמרו שחושדין אוחו לגנוב אותו פת של עירוב אין מניחין אוחו שם. וא"כ מחדר לחדר משנין דליכא האי חשדא ומיהו נראה מדהכא דמייתי להא בהאי עניינא דקאמר בית שמניחין בו העירוב אין צריך כלום. דמשמע דס"ל להאי תלמודא דמהאי טעמא אין משנין מפני דרכי שלום כדפרישית בפנים והיינו דקאמר בדיור ישן כלומר שאין מקפידין אלא באותה דירה הישנה והיינו שלא ישנה מן כל אותו הבית אבל מחדר לחדר באותו הבית דליכא האי טעמא משנין:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף