שיירי קרבן/עירובין/ו/ז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
גליוני הש"ס




שיירי קרבן TriangleArrow-Left.png עירובין TriangleArrow-Left.png ו TriangleArrow-Left.png ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מן מה דאמר שמואל למעלה מעשרה שבות הוי דו אמר במקום פיתן. דברי' אלו תמוהים מאוד ונ"ל דקאי על הא דתנן לעיל בפ' בכל מערבין נתנו באילן למעלה מעשרה טפחים אין עירובו עירוב ומוקי לה שמואל באילן העומד ברה"ר גבוה עשרה ורחב ארבע ונתכוין לשבות למטה ורבי היא דאמר כל שהוא משום שבות לא גזרו עליו ביה"ש ואס"ד עיקר עירוב מקום לינה גורם א"כ לא מהני מאי דיכול ליקח אותו בין השמשות דהא מקום לינה גורם וצריך שיהא האכילה בערב ועיקר קנייה בערב ודוחק הוא ויותר היה נ"ל להביא ראיה מהא דאמרינן לקמן בפרקין מעשה שהיו מסובין באויר חצר וקדשה עליהן השבת אתי עובדא קמי שמואל ואמר מכיון שהתחילו בתבשיל מבע"י מותר פירוש כיון שהתחילו לאכול כולם מתבשיל אחד שעל השלחן מותרין כולם ואע"ג דלא הקנו זה לזה ושמואל סובר עירוב משום קנין מ"מ מהני כיון שאוכלים כולם במקום אחד ממילא ה"ל כאילו כולם ברשות אחד דרים א"כ ש"מ מקום פיתא גורם:

מתניתא פליגא על שמואל האחים וכו'. כתב הת"ח דה"פ דהשתא דמוקי לה מתני' במקבלי פרס דהיינו הוצאתן מאביהן וקס"ד כל הוצאתן לכך פריך א"כ אינן שותפין במה שהן אוכלין ואמאי א"צ לערב בשאין עמהן דיורין הא לאו שותפין באכילתן נינהו ואנן שותפין באכילה דוקא בעינן ומשני כשאין אביהן זוכה ונותן להן אלא מה שהן אוכלין בלבד דה"ל כשותפין באכילה משמע דמקבלי פרס היינו ההוצאה ע"כ. ותימא וכי מגרע גרעי שותפתייהו אם נותן להן כל צרכן ממה שנותן להם שיעור אכילתן בלבד וע"ק מאי פריך הש"ס מעתה אפילו אין עירוב בא אצלן הא כבר שנייה לה דאיירי במקבלי פרס ואינן אוכלין ממש על שולחן אביהם:

מברך עלוי בלילי שובתא וכו'. כתב הב"י סימן שצ"ד בשם הגהות מנהג הר"ם לאכול העירוב משחשיכה מיד וטעמא משום דגבי עירובי תחומין נמי מטעם דירה אתינן עלה ואפילו הכי בבין השמשות סגי ה"ה לעירובי חצרות ושיתופי מבואות וכן דקדק המרדכי עכ"ל וקשה למה לו להביא ממרחק לחמו הרי מפורש שאף עירוב חצרות אכל בחשיכה שמע מינה שבין השמשות קונה עירוב ומה שכתב הרמ"א בהגהה לאכלו בשחרית של שבת נ"ל טעמו כיון דמנהגינו לאכול בלילי שבת מבעוד יום ע"כ אין לבצוע עליו:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף