מראה הפנים/סוטה/ד/א

מראה הפנים סוטה ד א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ארוסה ולא ניטלת כתובתה. מפני שאסורה עליו וסיים רש"י ז"ל ואפי' לית לו דרב המנונא דשומרת יבם שזינתה מותרת ליבמה נהי דמותרת מיהו לא בעי למינסב אשה זונה והיא הפסידה כתובתה והתו' הקשו ע"ז דאי לית לן דרב המנונא מאי איצטריך קרא למעוטי דהא תנן סוף היה מביא כל שתיבעל ולא נאסרה עליו לא היה מתנה עמה אלא מדאיצטריך למעוטי ש"מ דמיתסרא וכתבו מיהו ליכא למיפשט מהכא למאי דמוקי בגמרא שבא עלי' יבם בבית חמיה דקנאה לפוטרה בגט בלא חליצה לכולי עלמא הילכך שייכא נמי אשתו ליאסר עליו בזנות כדברי הכל ועיין בסוף פ' היה מביא במראה שם ד"ה ולא לעיני יבמה דדריש תלמודא דהכא מקרא דלא נאסרה עליו וכדפרישית שם:

ונתינה. עיין מ"ש בריש כתובות בס"ד:

רבי יודה בעי כמה דתימר תמן כו'. ונראה דלא חש הש"ס לקשיא דר יודה משום דאדרשא תחת אישה סמיך דאין לומר נמי אפילו מקצת אשה דא"כ תרי קראי למה לי תחת אישה ותחת אישך אלא ש"מ למעט ארוסה ושומרת יבם דלא נדרוש אפי' מקצת אשה כדאמרי' גבי קינוי. ובבבלי יליף קינוי לרבות מדכתיב ואמרת אליהם דלא ס"ל האי דרשה אשתו ואפי' מקצת אשתו:

זרע כשר לא זרע פסול. כלומר דסתם זרע משמע כשר דוקא מדלא אשכחן דרבי בה קרא כדהתם גבי ממזר דכתיב אין לה כו' והתוס' בקידושין דף ס"ו בד"ה ולזרעו אחריו כתבו על הא דאמרינן שם בן גרושה ובן חליצה דעבודתו כשירה מנלן אמר רב יהודה אמר שמואל דאמר קרא והיתה לו ולזרעו אחריו בין זרע כשר ביו זרע פסול אבוה דשמואל אמר מהכא ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה אפי' חולין שבו תרצה. וז"ל ובריש מכילתין אמר וזרע אין לה אין לי אלא זרע כשר זרע פסול מנין ת"ל וכו' משמע דל' זרע לא משתמע אלא כשר וי"ל דשאני הכא דזרעו מיותר דהוי מצי למיכתב ולבניו שהרי בבנות לא שייך ברית כהונה ולכך דרשינן מיניה אפי' זרע פסול אבל התם אינו מיותר שהרי התם יש לו בת כמו בן עכ"ל וסוגיא דהכא קשיא להו דהרי הכא נמי מיותר הוא וכדמשמע נמי בבבלי דף כ"ו דמקשי ורבנן האי ונקתה ונזרעה זרע מאי עבדי להו וכן הכא בפרקין דלעיל הל"ד לר"ל דלא דריש לה אלא להכי ואפ"ה זרע כשר דוקא קאמר וע"כ לומר דל' זרע לא משתמע אלא כשר היכא דלית לן ריבוייא אחרינא כדפרישית. ובהכי ניחא לי מה שהקשיתי זה ימים כביר בעמדי על הרמב"ם בפ"ו מהל' ביאת המקדש הל"י שכתב שם כהן שעבד ונבדק ונמצא חלל עבודתו כשירה לשעבר ואינו עובד להבא ואם עבד לא חלל שנא' ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה אף חולין שבו תרצה ע"כ ואמאי לא הביא קרא דשמואל והיתה לו וגו' דקדים ומהכא נמי משמע דוקא דיעבד כדפירש רש"י ז"ל שם והמפרשים לא כתבו מזה כלום ולמ"ש ניחא דמבואר מהכא בהדיא דליכא למידרש מזרעו כקושית התוס' ולפיכך נאדי מדרשא דשמואל וכתב כאבוה דשמואל דבהא פליגי אם ל' זרע לא משתמע כו' ושיטתא דהכא הוי סייעתיה ומ"ש בפ"ב מהל' סוטה הל"י שלא נאמר בתורה ונזרעה זרע אלא בראוי לילד שאם היתה יולדת בצער כו' וכבר נתן הכ"מ שם טעם דפסק כחכמים וכר' ישמעאל ע"ש היינו דמונקתה ונזרעה דריש אבל לשון זרע לא משתמע אלא כשר ומהכא שמעינן נמי דפסולות אינן שותות כדדריש הכא ומ"ש שם הל"ט דפסולות אינן שותות מדכתיב ונקה האיש מעון כו' כבר נתתי טעם לשבח לקמן פ' עגלה ערופה הל"ט ד"ה ונקה דתרווייהו צריכי וע"ש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף