שיירי קרבן/סוטה/ד/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
חידושי הגרמ"ש




שיירי קרבן TriangleArrow-Left.png סוטה TriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ארוסה. וישקינה גזירת הכתוב היא והביא האיש את אשתו. וקשה הא במתני' מביא קרא אחרינא אשר תשטה אשה תחת אישה וי"ל האי קרא דמתני' אסמכתא בעלמא הוא וכ"פ רש"י בפרקין דף כ"ד ע"ב ע"ש דמכאן ראיה לפירש"י ודלא כמ"ש תוס' שם בד"ה אמר לך וכי' וע"ש במהרש"א בתוס' בד"ה ור' יונתן ויותר נ"ל דקסבר הירושלמי דלא ממעטינן מאשר תשטה תחת אישה אלא שומרת יבם שאין זה אישה אבל ארוסה אישה מיקרי שהוא בחר בה והיא בו:

וקינא את אשתו אפי' מקצת אשתו. פירשתי בקונט' דמיתורא קדריש דאל"כ קשה א"כ נימא נמי והביא האיש את אשתו אפי' מקצת אשתו ועמש"ל פ' היה מביא דף ט' בד"ה ויתיביני' וכו' ועיין בתוס' בפרקין בד"ה אמר לך וכו' דלפי פירושי מיושב תמיהתם:

מתניתא דב"ש. בקונט' הגהתי דלא כב"ש. וא"ת מאי קשיא לי אי תנן סתמא כב"ה וי"ל דא"כ ה"ל למתני' פלוגתייהו דב"ש וב"ה כאו בריש פרקין ולמה נטר עד לבסוף:

קינא לה עודה ארוסה וכנסה ונסתרה וידע בה וכו'. בפי' שעל הגליון כתב וידע בה שלא נטמאה רק שעברה על קינויו ונסתרה תצא בכתובה ואם לא ידע בה דהיינו שספק הוא לו אם נטמאת תצא שלא בכתובה א"נ וידע בה ר"ל שבא עליה לאחר קינויו ומת אח"כ תצא בכתובה ואם לאו תצא בלא כתובה וצ"ע ע"כ. ופי' הראשון קשה אם ידע בה שלא נטמאת למה תצא והשני קשה הימנו מי קאמר מת יעוד אם מת איירי מאי תצא דקאמר הל"ל תטול כתובתה ועוד הא תנן לקמן מתו בעליהן עד שלא שתו לב"ה אינן נוטלות כתובה וכ"ש ארוסה גם ברייתא דפ' הארוסה בבבלי תיובתיה לכן העיקר כמו שהגהתי בקונטרס:

הרי אלמנה לכה"ג וכו'. כתב הרמב"ם פ"ב מה"ם הלכה ח' כל איש שבא ביאה אסורה מימיו לאחר שהגדיל אין המים המאררים בודקין את אשתו ע"כ וכ' הראב"ד הא דלא כהלכתא וכו' ע"כ. ומסוגיין משמע כראב"ד דלדעת הרמב"ם מאי קשיא ליה מאלמנה לכ"ג דשאני הכא שבא ביאה האסורה דודאי איירי לאחר שבא עליה דאל"כ אין המים בודקין אותה דבעי' שקדמה שכיבת הבעל לה ועל ואפשר לומר דאיירי בששגג בה שלא ידע שהיא אלמנה. ועיי' במשנה למלך שם:

כלום המים באין וכו'. וא"ת הא איצטרך להשקותה לאסרה על הבועל וי"ל דמשעה שנסתרה כבר נאסרת על הבועל וכ"מ בבבלי בפרקיו דף כ"ה ע"א דהקינוי הוא בארוסה ושומרת יבם לאסרה על הבועל כבעל:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף