מראה הפנים/סוטה/ג/ח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים




מראה הפנים TriangleArrow-Left.png סוטה TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

עשרים וארבעה דברים כו'. ובעדיות לא קחשיב לה ותוספתא היא:

איש ע"י שאין ניוולו מרובה כו'. ובבבלי סוף פירקין קאמר בפשיטות דמקרא אתיי' דקאמר שם האיש נסקל ערום כו' מ"ט ורגמו אותו מאי אותו אילימא אותו ולא אותה והכתיב והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההיא אלא אותו בלא כסותו ולא אותה בלא כסותה. וצ"ל דלא סמיך אדרשא דקרא דהא איצטריך אותו למידרש בלא כסותו אלא כדכתבו התוס' בסנהדרין דף מ"ה ד"ה הא אותה. לאו מקרא דריש דהא ליכא מיעוטא להכי דאותו איצטריך למידרש בלא כסותו אלא היינו טעמא כדמפרש משום הירהורא או משום בזיונה עכ"ל. וזהו נמי כמסקנא דהכא דאשה ניוולה מרובה אלא דמהכא משמע דאיש נמי מסברא נפקא לן דנסקל ערום. ורש"י ז"ל פי' הכא וז"ל אילימא אותו ולא אותה והכתיב גבי נערה המאורסה והוצאתם את שניהם וסקלתם אותם אלא הא דממעט אשה לענין ערום דנפיק מהאי קר' מיעוטא דאותו משמע ולא כסותו ולהכי נקט ליה להאי משמעותה דערום בל' זכר גבי איש למימרא הא אותה בכסותה עכ"ל ולא ידעתי למה הביא מקרא אחר שלא הוזכר בגמרא ואפי' נאמר דגי' אחרת היה לרש"י ז"ל אכתי קשה אדרבה דמקרא דנערה המאורסה מוכח דלא דרשינן למעט כסות כדדייק הכא:

ואין לו עליו דמים כו'. מה דפרישית בפנים הוא לפי גי' הספר וקשה דא"כ מה מתרץ מעתה בגניבה אחת דהא אכתי יש עליו דמים מחצי הגניבה לכך נראה דגרסינן ואין לו עליו אלא דמיה כלו' בגניבה אחת ואינו שוה כל דמים אינו נמכר בשביל חצייה ולכשיוצא להמכר בשביל חצייה השניה דגזירת הכתוב הוא אם אינו שוה נגד דמי הגניבה אינו נמכר כלל והאי מעתה כמו פירושא דרישא היא אבל בשתי גניבות ואינו שוה אלא דמי האחד נמכר ונשנה דכל חדא וחדא קרינן ביה ונמכר בגניבתו וזהו כדמתרץ רבא בבבלי קידושין דף י"ח ולפי פירש"י ז"ל שם והתם פריך עלה ומסיק דאין לחלק אלא בין אדם אחד שגנב ממנו אפי' הרבה גניבות אינו נמכר ונשנה ומב' בני אדם נמכר ונשנה בשביל כל א' וא' ואפ"ה ליכא למיפשט מינה האי בעיא דהכא דגנב משל שותפות דאכתי מספקא לן אם כאדם א' דמו או לא וכן הרמב"ם ז"ל בפ"ג מהל' גניבה לא זכר מזה כלום ומ"ש שם הל' י"ז שותפין שנגבו כא' משלשים ביניהם כו' והה"מ ז"ל ציין שם מקום דין זה בקידושי שם ואני בעניי לא מצאתי לזה ואפשר ללמוד דין דגנב משל שותפות ממה דסיים שם משלשים ביניה וכל אחד מהן נמכר בחלקו מן הקרן וכל מי שדמיו יתר על חלק הקרן שנתחייב בו אינו נמכר עכ"ל הרי דלא מחשבינן לשותפין כאדם אחד בהא דא"כ לא היה נמכר שום א' מהן שהרי דמי כולו יתירין על דמי הגניבה ובכה"ג אינו נמכר כדכתב שם לעיל והה"ד נמי לגנב משל שותפין דכב' בני אדם הן:

הדרן עלך היה נוטל
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף