מראה הפנים/כתובות/א/ד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
עמודי ירושלים


מראה הפנים TriangleArrow-Left.png כתובות TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

וחלוצה. הא דנקט הכא חלוצה לאו דוקא דכיון דאשמעינן אלמנה מן הנשואין אין לה אלא מנה פשיטא דמשום דהויא חלוצה בתר הכי לא יפה כחה אלא איידי דנקט ברישא חלוצה לאשמעינן רבותא דאע"ג דנחלצה נמי כתובתה מאתים כיון דמן האירוסין הוא נקטה נמי הכא כ"כ הר"ן ז"ל. ואפשר עוד לומר דה"ט דנקט הכא חלוצה ללמד על האלמנה מן הנשואין דלעולם כתובתה מנה כמו חלוצה וזהו למאי דקאמר לקמן דב"ד של כהנים היו גובין לבתולה יותר ולשיטת רבי מנא דדוקא בת ישראל לכהן דנתעלתה עכשיו ולפי מעלתה תגבה והילכך קמ"ל הכא דבאלמנה אין חילוק וכתקנה אחרונה וכברייתא בתרייתא דלקמן כמו שנתבאר שם דלעולם אין לה אלא מנה כמו חלוצה דלא משכחת לה שתתעלה ותגבה יותר:

הדא אמרה נשא אשה בחזקת בתולה וכו'. ובבבלי דף י"ב דמי לה רב אשי דבעלמא לית לה כלל ושאני הכא שהרי כנסה ראשון וכדפירשו התוס' דאדעתא דבעולה נשאה ואע"ג דעדים מעידין שלא נבעלה אינו סומך על זה מאחר שהיו נשואין וסבר דלשבחא אומרים כן וכן הוא מסקנת הפוסקים כנסה בתולה ונמצאת בעולה אין לה כלום ולפ"ז דיוקא דסיפא דהכא נמי איכא למדחי הכי דלא סמך על העדים משום דאלו ודאי בחזקת זונות הן אבל בעלמא לית לה כלום וזה לטעם הנזכר מהתוס' ויש עוד לפרש דהיינו טעמא דאע"פ שעדים מעידין ומאמין להם אינו כלום משום דכשנשאת בטל חינה כדקאמר הכא לעיל ולית לה חיבת בתולה ואין נושאין אותה אלא בדמי בעולה ותו לא איכפת ליה אי בתולה אי בעולה היא דליטעין עליה מקח טעות ולפ"ז יש לחלק בין דיוקא דרישא לדיוקא דסיפא אלא דמסתימת הפוסקים משמע דבעלמא לעולם אין לה כלום:

] את שיש לו הויה בה. הכא מייתי קרא דגבי מפתה זלא כתיב בה הויי' אלא גבי אונס כתיב ולו תהיה לאשה וטעמא דגמרינן להו בג"ש דדמיין להדדי כדאמרינן ריש פרק אלו נערות. ושדה יהושע פי' השאלה דרבי לעזר לענין כתובה והבא על שפחה משוחררת שלא לשם אישות קאמר ותמה אקרא על המפרש הזה וכי עדיפא שפחה משוחררת מאשה דעלמא ולא מצינו בשבא על האשה שלא לשם אישות דיש לה כתובה:

ורבנין אמרין אפי' יום אחד אין אדם מעמיד את עצמו. ואם נסתרה חזקה שבעל ואם טוען מיד הוא נאמן אבל לאחר זמן אינו נאמן דאמרינן מרישא בעל ומצא לה בתולים והשתא הוא דרתח עלה. ומסקינן בבבלי פרק ב"ש דף קי"א דמתניתין דהיבמה כו' שהיא נאמנת ככ"ע אתיא דאפי' רבי יוסי דהתם והיינו חכמים דהכא מודי בה דלא קאמר הכא אלא בארוסתו דגיס בה אבל אשת אחיו מיבזז בזיז מינה ועי' ביבמות דף ל"ד הלכה י"ד במראה ד"ה אף הכא מ"ש שם בס"ד:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף