קרבן העדה/כתובות/א/ד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
עמודי ירושלים


קרבן העדה TriangleArrow-Left.png כתובות TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' בתולה. שהיא אלמנה או גרושה או חלוצה מן הנשואין בגמ' מפרש לה אם חזרה ונשאת סתם כתובתה מנה דבחזקת בעולה קיימת משנכנסה לחופה:

וחלוצה. איידי דמתני' קמא נקט דמכ"ש דאלמנה מן הנישואין דאין לה אלא מנה שמעינן לה הכא דמשום דהויא חלוצה בתר הכי לא יפה כחה:

ואין להן טענת בתולים. אין יכול להפסידה אותה מנה ולומר בחזקת בתולה נשאתיך והיה מקחי מקח טעות:

גמ' איזו היא. בתולה מן הנישואין. דהא מסתמא כשניסת אמרי' שנבעלה:

הדא אמרה. זאת אומרת נשא אשה וכו' אין זה מקח טעות דהא ודאי בחזקת בתולה נשאה דסמך אעדים וקאמר אין יכול להפסיד כתובתה מנה הראויה לאלמנה מן הנישואין:

ונמצאת שזינתה וכו'. דונמצאת בעולה אפשר לפרש באונס:

ה"ג הבא על שפחה משוחררת מנ"ל. שיש לה כתובה:

נשמעינה מן הדא. תא שמע:

יהא חייב. קנס באונס ומפתה:

את שיש לו הויה בה. שקידושין תופסין בה:

ה"ג יצא שפחה שאין לו הויה בה. וה"פ יצא שפחה שאין הקידושין תופסין בה כדתנן בקידושין פ' האומר:

מפני שאין לו הויה בה. כלומר טעמא שפחה ארמית שאין לו בה הויה הוא דאין לה קנס הא שפחה משוחררת דיש לו הויה בה יש לה קנס וכיון שיש לה קנס יש לה כתובה דילפינן כתובה מאונס ומפתה כדאמרינן לעיל בפרקין:

הרי בוגרת אין לה קנס. דנערה כתיב בפרשה ואפ"ה כתובתה מאתים ש"מ דלא ילפינן כתובתה מקנס. ותו הרי בתולה וכו':

תיפתר. הא דשאל ר"א שפחה משוחררת מנ"ל אפחותה מבת ג' שנים ויום אחד הוא דשאל ופשיט מקנס מדאית לה קנס ש"מ דבתולה דקרא בה נמי איירי:

אם וכו' כישראל הן. ולזה לא צריך שום ראיה:

אני אומר מצא. בתולי' ואיבד בידים והיא לא ראתה:

יכולה היא לתופשו. שלא יאבד שלא תניח השמלה ותראנה להשושבינים:

מה עבד לה ר"מ. כלומר מ"ט דר"מ דהא שפיר קאמרו רבנן:

ומשני יכול הוא. לאבד הבתולי' ברוק שבפיו שלא יהו ניכרין אם הם מועטין כדאמרינן לעיל בתולים כל שהן:

טענת בתולי'. להפסיד' כתובתה:

(שהן) עד שלשים יום. יכול לטעון לא בעלתי עד עתה:

מה נן קיימין. במאי עסקינן:

אי בשבעל מיד. בלילה הראשונה מי איכא למ"ד שאם לא טען מיד כשמצא בב"ד שיהא נאמן דאין אדם רואה ושותק:

ה"ג אם בשלא בעל אפילו לאחר כמה. ימים יותר משלשים כל שידעינן בודאי שלא בעל עד היום נאמן:

אלא. הכא במאי עסקינן בסתם שנסתר' מיד ולא ידעינן אימתי בעל והוא אומר שהיום בעל תחלה ולא מצא בתולים וקסבר ר"מ עד שלשי' יום לאחר הנישואין נאמן דאדם יכול לעמוד על עצמו עד ל' יום מלבעול:

ה"ג ורבנן אמרי אפי' יום אחד אין אדם מעמיד את עצמו. וכל שלא טען מיד לאחר הנישואין אינו נאמן:

על דר"מ. לדברי ר"מ:

כדי לעשות הולד שתוקי. ביבם איירי שאמר תוך שלשים יום לא בעלתי את היבמה ואח"כ הלך ממנה וידעינן בודאי שלא בעל והרי היא מעוברת מי אמרינן שהיבם נאמן והולד שתוקי כאלו נולד מיבמה לשוק או לא ומיהו ממזר לא הוי דהכל מודים ביבמה לשוק שאין הולד ממזר א"נ אפי' בשאר נשים מיבעי' לי' אם הבעל כהן נאמן לשתק בנה מדין כהונה:

נישמעינה מן הדא. ת"ש ממתני' דיבמות ס"פ ב"ש:

לא נבעלתי. ליבם אע"פ שכבר נתן לה גט כופין אותו לחלוץ לה דהיא נאמנת שלא בעלה דעד ל' יום מוקי איניש אנפשי':

מבקשים ממנו שיחלוץ לה. דאיהו נאמן שאומר שנבעל' והיא לא משתריא בלא חליצה דהא שויא אנפש' חתיכה דאיסורא ובעי' חליצה:

דר"מ היא. מתני' אתיא כר"מ ולא כחכמים דלדידהו אין הדבר תלוי בשלשים יום אלא בסתיר':

לא שנו. דכופין ומבקשין וצריכה חליצה:

אלא אצלה. לגבי יבמה עצמה:

הא אצל צרתה לא. אם אמרה היבמה לאחר שכנסה לא נבעלתי אין צרתה נאסרת בשביל דיבורה של זו דכל כנוסה בחזקת בעילה לאלתר ואיהי דשויא אנפשה חתיכה דאיסורא:

לא הכל ממנה. אין כל הנאמנות שלה לאסור צרתה:

ה"ג וכא וכו' לחוב לבנה. והכא נמי לא הכל נאמנות שלו לאסור בנה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף