מראה הפנים/יבמות/יג/יד

מראה הפנים יבמות יג יד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יגדלו זע"ז. כתב בעל המאור ז"ל קשיא לי בשלמא לגדלותו צריכין שאין ביאת בן ט' פוטרת ואינו נותן גט עד שיגדיל אלא לגדלתה אמאי וי"ל בפחותה מבת ג' דצריכה שתגדיל עד שתהא בת ביאה א"נ בשגדל הוא ולא בעל צריכה אף היא שתגדיל כדי שיתן גט למאמרו וחליצה לזיקתו עכ"ל ולא צריכין לכל זה אלא אף היא צריכה שתגדיל כל כך שתהא יודעת לשמור את גיטה וכ"כ הנ"י:

אף הכא לא הכל ממנו לחוב לבנו. משמע מהכא דאפילו בתוך שלשים אינו נאמן לומר לא בעלתי לפסול בנו כשהיא אומרת נבעלתי כדמיירי הכא וכן לענין הצרה דהרי מדמה לפסול בנו ולאסור צרה להדדי וכמו דהכא אפילו בתוך ל' אינו נאמן כן נמי היכא שהיא אומרת לא נבעלתי אינה נאמנת לאסור להצרה ואפילו בתוך שלשים אבל רש"י ז"ל פירש גבי הא דקאמר בבבלי שם היא אומרת נבעלתי והוא אומר לא בעלתי דיוצאה בגט ואינה צריכה חליצה דלאחר שלשים קאי משמע אבל בתוך שלשים הוא נאמן ובעיא חליצה ומדנאמן לאוסרה אעפ"י שהיא מכחישתו כ"ש שהוא נאמן לאסור הצרה כן דיקדק הרא"ש ז"ל מפרש"י ומשמע נמי מדבריו שם לחלק בין הוא אומר לא בעלתי דנאמן לאסור הצרה בתוך שלשים ואם היא אומרת לא נבעלתי דלא נאמנת כ"א אנפשה והילכך כתב שם דהירושלמי מייתי ראיה ממתני' דכמו דהוא אינה נאמנת בתוך שלשים אצרה כן הוא אינו נאמן אבנו ונראה מדבריו דאפילו לשיטת רש"י ז"ל אתיא הא דהכא שפיר אבל אין נראה כן מדברי התו' אלא דכל היכא דהיא נאמנת לאסור נפשה בלא חליצה אמרינן נמי דכ"ש אצרת' דלא קים לה בבעולה כמותה שיש לנו לאסרה בלא חליצה וכל זה הוא לשיטת רש"י ז"ל ולחד לישנא של התו' שם דבתוך שלשים אסורה הצרה ולסוגיא דהאי תלמודא משמע דאין לחלק אלא בין הוא בין היא אינן נאמנין לאסור הצרה אפילו בתוך שלשים כדאמרינן והרמב"ם ז"ל לא הזכיר מדין הצרה כלום אלא דלענין חליצה כתב בפ"ב אם היא אומרת נבעלתי והוא אומר לא בעלתי אינה צריכה חליצה שאין זה נאמן לאסרה על כל אדם אחר שכנסה. ומשמע אפילו בתוך שלשים וכן פי' שם הה"מ ז"ל והה"ד לענין הצרה דחד דינא וחד טעמא להו דחזקת כנוסה בעולה היא:

והוא שהגט יוצא מתחת ידו לתוך ידה. כלומר דראינו שעכשיו גירשה דאי קודם הכניסה אפילו לאחר שלשים יום היא נאמנת לומר לא נבעלתי דכיון דאיכא איסורא שנפסלה עליו בגט מוקי נפשיה מלבעול וכן פי' הה"מ בפ"ב מהלכות יבום הלכה ה' על מ"ש שם הרמב"ם ז"ל היבמה שאמרה בתוך שלשים יום לא נבעלתי ואעפ"י שהוא אומר בעלתי וגרשה כופין אותו שיחלוץ הואיל וקדם וגרשה בגט ע"כ דמיירי נמי שגרשה עכשיו וכדאמרן והתיו"ט כתב ותמהני על הרמב"ם שלא פסק להא דרב אשי דאמר דהא דקתני בברייתא הוא אומר בעלתי והיא אומרת לא נבעלתי אעפ"י שחזר ואמר לא בעלתי צריכה גט וחליצה דאע"ג דע"כ מיירי שכבר נתן לה גט כדמוכח מרישא דברייתא דהתם גט לזיקתו והכא גט לביאתו והא רב אשי בתראה הוא ומרא דגמרא עכ"ל ולא ידעתי מקום לתמיהתו דמאין למד זה דהרמב"ם לא פסק כרב אשי דאי משום שכתב כופין אותו שיחלוץ לחוד הא כבר פי' הה"מ דמיירי שעכשיו נתן לה הגט וכן הביא הוא עצמו שם ובלאו הכי צריך לפרש כן דלהכי שפיר אינה נאמנת לאחר שלשים כדאמרן והא דקאמר הואיל וקדם כו' וקדם לפנינו וגרשה קאמר ורב אשי דמוקי לברייתא שכבר נתן לה גט לזיקתו והיינו משום דמסתברא ליה לשון אעפ"י שחזר ואמר כו' להאי אוקימתא כדפירש רש"י שם ולרב אשי לק"מ דאם כבר נתן לה הגט אמאי אינה נאמנת לאחר שלשים דבאמת הסיפא דקתני היא אומרת כו' בין בתוך שלשים בין לאחר שלשים הוא כדפרישית לעיל לשיטת הרמב"ם ולשיטת רש"י דוקא לאחר שלשים הוא כדלעיל ואפי' אם נאמר דאכתי רישא דברייתא תקשי דמחלק בין תוך ל' לאחר ל' מ"מ רב אשי לא נחית לזה אלא לתרץ הסיפא דקתני גט וחליצה דמש"ה ס"ד דמקשה דבלא נתן גט מיירי וע"ז קאמר דלעולם בנתן גט אלא דהתם לזיקתו כו' והרמב"ם ז"ל לא כתב אלא כדין המשנה לחלק בין תוך שלשים לאחר שלשים וע"כ בנתן גט עכשיו מיירי מטעמא דאמרן אבל לענין דינא דרב אשי בביאה אחר הגט דצריך גט אחר לא כתב הכא מידי דסמך עצמו על מהי שכתב לקמן בפ"ה מהלכה הנ"ל בכל ביאה פסולה דצריכה גט:

רבי יוסי בעי כו'. מאי דפרישית בפנים הוא לפי גי' הספר והיותר נראה דגרסינן הכי לאחר ל' יום חזקה בעל ואת אמר מבקשין. והיינו דר' יוסי אסיפא בעי דאמאי מבקשין לחלוץ לאחר שלשים הא חזקה בעל ויקיימנה וטעמא דר' יוסי לא ניחא ליה למיבעי ארישא דס"ל מצות חליצה קודמת ולהאי מ"ד שפיר כופין לחלוץ ולא לייבם וכן נראה מדברי התו' ד"ה א"ר אמ דלהאי מ"ד לא קשה מידי:

סליק פירקא

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף