מראה הפנים/דמאי/ב/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
תוספות הרי"ד




מראה הפנים TriangleArrow-Left.png דמאי TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תניי בית דין הוא שתהא תרומת מעשר של מוכר וכו'. כן פסק הרמב"ם ז"ל שם בהלכה ה' וכפירושא דהמסקנא דמסיק ר' יוסי באומר לו בדעתו נתקין וכדפרישית בפנים שאומר א' מהן בא ונתקן לפי אומד הדעת בינינו וזהו דקאמר אעפ"כ אומרים לו תניי ב"ד הוא וכו' כלומר דלא תימא כיון שנתרצו בכך א"כ יפרישו לחצאין זה החצי מתרומת מעשר ומעשר שני וזה החצי קמ"ל דאעפ"כ אומרים לו תנאי ב"ד הוא דתרומת מעשר שהיא ניתן לכהן על המוכר לתקן שלא יוציא מידו דבר שאינו מתוקן ומע"ש שצריך להעלותו לירושלים הטילו על הלוקח שהרי הן שלו והוא יטריח עצמו להעלותו והראב"ד ז"ל פירש בדעתו היינו המוכר מדעתו שלא בהכרח ב"ד וזהו דקאמר ואעפ"כ מ"ש על הלוקח ולפיכך השיג עליו שם ואפשר שהיתה הגי' לפניו מדעתו ולפי הגי' אשר לפנינו יותר מרווח פירוש הרמב"ם וכדאמרן:

תניי ב"ד הוא החלב משל טבח וכו'. מפני שהטבח נאמן הוא על שניהם כחכמים בר"פ גיד הנשה. ומפשטת הסוגיא נראה דלענין הדמים קאמר הכא ועל מי לקבל חסרון המשקל ודומיא דתנאי ב"ד דלעיל גבי תרומת מעשר ומעשר שני אלא שלא ראיתי דין זה מבואר בשום מקום אחר והרמב"ם לא הביא כלל מזה ולא בהלכות מכירה בפרק י"ז ולא בפ' כ"ב וכ"ג שנמצא שם מדינים כיוצא באלו ולא באיזה מקום בחבורו ונראה שהוא ז"ל לא היה מפרש בענין דמי המקח וחשבון חסרון המשקל אלא לענין נאמנות קאמר וכהאי דגרסי' בפ' גיד הנשה (דף צג ע"ב) על המתני' בענין גיד הנשה ארחב"א א"ר יוחנן חזרו לומר אין נאמנין וכו' והשתא קאמר הכא דבזמן שחזרו לומר אין נאמנין על גיד הנשה דעל חלב הטבח נאמן כחכמים במתני' דהתם ועליו לטרוח ולנקר החלב וג"ה משל לוקח שעליו לטרוח ולחטט אחריו והטבח אינו נאמן עליו הנהיג ר' אבהו בקיסרי שיהו שניהן משל לוקח שאף על החלב לא רצה להאמין להטבח מפני שראה שאין חוששין לנקר בטוב שלא יחסר להן מהמשקל וזהו דקאמר בגין דיהוון מרבין טבאות לפי שהלוקחין שכבר לקחו הבשר הן בודאי יהיו מנקרין כל החלב ומחטטין אחר גיד הנשה והשתא שפיר הוא שלא זכר הרמב"ם מזה כלום דהא מסיק התם דאמר ר"נ בזמן הזה נאמנין כדמפרש טעמא וכן על החלב וכחכמים דמתני' כמו שפסק הוא ז"ל בחלב בסוף פ"ז ממ"א וכן בגיד הנשה בפ"ח שם:

סליק פירקא בסייעתא דשמיא

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף