פני משה/דמאי/ב/ה

פני משה דמאי ב ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' את שדרכו למדוד בדקה ומדדו בגסה. חסרון הניכר יש כאן בנוסחא זו וצריך לגרוס כאן טפילה גסה לדקה. דהולכין אחר שדרכו להמדד ואף אם ענשיו מודד לו בגסה חייב הוא בדמאי מפני שדרכו להמדד ולהמכר בדקה:

בגסה ומדדו בדקה. בא טפילה דקה לגסה ופטור מדמאי אף שעכשיו מדדו בדקה:

ובלח דינר. מדה שיש בה מה שהוא שוה דינר ולפי שלא היתה מדה ידועה ללח שהשער משתנה תמיד לכך שערו בדמים:

אכסרה. לא במדה ולא במשקל אלא לפי האומד פטור דהוי כמוכר בגסה ואין הלכ' ר' יוסי:

גמ' על דעתיה דהדין תניא. דמתני' נתנו שיעור ליבש במדה ולא נתנו שיעור מדה ללח כ"א נתנו שיעור דמים ללח ולא ליבש מפני שלא היתה להם מדה ידועה ללח וליבש היתה מדה ידועה:

תני ר' חייא. בתוספתא (פ"ג) איפכא הין מדה גסה ומן ההין ולמטה מדה דקה וזהו ללח לנמכר במדת הין ובחצי הין ולמטה:

טמן. הוא טמן הנזכר בפ"ק דקידושין (בהלכ' א') שלשה דרוסים מעה שני ניצים דרסה שני טמין ניצים שני פרוטות טמין. ובתוספתא גריס לימין במדה גסה מלימין ולמטה במדה דקה וזהו ביבש ועל דעתיה דהדין תניא נתנו שיעור מדה ללח וכו' לפי שבימיהם היתה להם מדה ללח ולא ליבש:

שתהא תרומת מעשר של מוכר. במוכר דמאי חשבון תרומת מעשר שצריך להפריש על המוכר וממלא ללוקח כפי חשבון תרומת מעשר ומעשר שני הוא משל לוקח:

מה אנן קיימין. במאי עסקינן מכירה זו אם דברי' הנמכרין במדה דקה הא אמרינן לעיל הואיל והמוכר משתכר המוכר מפריש את הכל ואם הוא דבר הנמכר במדה גסה הלוקח הוא המשתכר והוא צריך שיפריש את הכל:

תיפתר באומר לו מכניסו. מכניסו הוא אוצרו שמכניס בחנותו כדלעיל בהלכה א' בזמן שרוב מכנסו מישראל וכלומר שאומר לו כל מכניסי אני מוכר לך ועלה אמרו התנאי ב"ד:

ר' יוסי אומר אפי' תימר שלא במכניסו אלא באומר בדעתו נתקין. נתקן תבואה זו ופירות אלו באומדן הדעת וע"ז אמרו דאעפ"כ אומרים לו תנאי ב"ד הוא דבסתם מכירה כזו התרומת מעשר היא משל מוכר ומעשר שני על של לוקח:

החלב משל טבח. מה שחסר מן המשקל מחמת ניקור החלב משל טבח וצריך למלאות לו המשקל כפי חסרון החלב ומה שחסר מחמת נטילת גיד הנשה החשבון הוא משל לוקח:

שיהיו שניהן משל לוקח. אף החלב בגין דיהון מרבין טבאות. כדי שיהיו מגררין החלב בטוב שלא יחוס הטבח על חסרון המשקל ויבא למעט בניקור החלב. מרבין הוא מלשון המקרא וימררהו ורבו ובאיוב (ט"ז) יסובו עליו רביו ותרגומו יחזרון עליו גררו. חציו. וכן גירא היא מגזרה זו בלשון התרגום שהוא מגרר ומנקב וכן כאן מרבין מגררין:

הדרן עלך אלו דברים

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף