מפתח/יבמות/מט/ב

מפתח יבמות מט ב

מספק"ל אי כרב

מספק"ל אי כרב. עי' משנ"ת ברד"ה והבא.

ק' כיון דהכל מודים היינו לר"ע דמתני' דדוקא בשאר ולא לר"ע בברייתא, א"כ י"ל דאביי דאמר הכ"מ היינן אף לר"ע דברייתא ומשו"כ לא חשיב ש"י. רע"א [עיי"ש היטב].

אי הכל מודים היינו לר"ע דמתני' דדוקא בשאר, או דוקא לר"ע בברייתא. עי' ריטב"א קידושין ס"ח. ד"ה אי, שנחלק בזה עם רש"י כאן בד"ה הבא.

איש פלוני ממזר מאשת איש

איש פלוני ממזר מאשת איש. ק' דהא ראב"י לעיל לז. סבר דיש ממזר מח"כ, וא"כ איך כתוב במגילת יוחסין דמשנת ראב"י קב ונקי. ערוך לנר בע"א בתוד"ה שמעון, בשם ס' אמרי צרופה [ויעויין שם דמה שדן אי משנת ראב"י קב ונקי, היינו דוקא כשכתוב במשנה כדבריו, וכד' הכס"מ]. ועי' כס"מ בית הבחירה פ"ב הי"ח. ועי' תוס' בכורות כ"ג: ד"ה משנת.

משנת ראב"י קב ונקי

משנת ראב"י קב ונקי.

אי משנת ראב"י קב ונקי, היינו דוקא כשכתוב במשנה כדבריו. כס"מ בית הבחירה פ"ב הי"ח. ערוך לנר. ועי' ברד"ה משנת וד"ה נקי. ועי' הגהות מהר"ב רנשבורג. ועי' רע"א. ועי' ריטב"א לעיל ל"ז.

היכא שאין מסתבר כדבריו אין הלכה כמותו. תוס' בכורות כג: ד"ה משנת.

הטעם שנכתב זה במגילת יוחסין. ערוך לנר.

אמר רבא מידן דיניה וקטליה

אמר רבא מידן דיניה וקטליה. הטעם שהראה עצמו כאילו בדין הורגו. ערוך לנר.

שאינה מאירה

שאינה מאירה. ביאור הדברים. עי' רמב"ן. ריטב"א. ערוך לנר.

קשה ישעי' גופא איך אמר ואראה את ד' הי' לו לידע שלא ראה וטעה לסבור שראה שהרי אי אפשר לראות כדכתיב כי לא יראני האדם וחי. ערוך לנר.

רד"ה והבא וכו' מודה בה ר"ע דפליג אדרבנן במתני' וכו'

רד"ה והבא וכו' מודה בה ר"ע דפליג אדרבנן במתני' וכו'.

צ"ע דבכמה מקומות בש"ס, מבואר דרק לר' סימאי איכא ממזר מח"ל דלאו דשאר. רמב"ן. רשב"א. ריטב"א. ועי' קרן אורה.

עוד צ"ע, דאף אי נימא דאפי' לר' סימאי אין הולד ממזר מסוטה, א"כ גם משומרת יבם לא יהיה הולד ממזר, ולעיל י"ד. מבואר די"ס אליבא דר"ע דהוי ממזר. רמב"ן. רשב"א. ריטב"א.

ק' דא"כ נסתפק אביי אי ר"ע סבר כרב דלא תפסי קידושין ביבמה משום שנ' לא תהיה אשת וגו' ולר"ע מה בעי' ריבוי לזה משאר ח"ל. ערוך לנר. ועי' בתוד"ה אי.

בא"ד לאידך ר"ע וכו'

בא"ד. לאידך ר"ע וכו'. צ"ע דאי איכא פלוגתא דתנאי אליבא דר"ע, הו"ל להגמ' לפרש זה. רמב"ן. רשב"א. ריטב"א.

רד"ה דהא וכו' לאחר שזינתה לא פקעו מינה וכו'

רד"ה דהא וכו' לאחר שזינתה לא פקעו מינה וכו'. בביאור ד' רש"י אי כוונתו דמדלא פקעי מוכח דתפסי בה קידושין, עי' משנ"ת בתוד"ה סוטה.

ק' דא"כ פצוע דכא נמי יתפוס בו קידושין לר"ע, דהא לאחר הקידושין אם נעשה פ"ד, לא פקע הקידושין. רע"א. ועי' משנ"ת בתוד"ה סוטה.

מוכח מד' רש"י דאם גירש סוטה והחזירה לא תפסי בה קידושין והולד ממזר, וק' מכמה מקומות בש"ס דמוכח לא כן. תוס' קידושין ס"ח. ד"ה הכל. ועי' רע"א.

תוד"ה סוטה וכו' וק' לר"י דנדה נמי לא פקעי וכו'

תוד"ה סוטה וכו' וק' לר"י דנדה נמי לא פקעי וכו'. יש ליישב דשאני נדה דהוי שנוי שחוזר לברייתו, ואם פקעי קידושיה לא הנחת בת לאברהם א' יושבת לפני בעלה. רמב"ן. ועי' קר"א מה שהקשה ע"ז.

עוד י"ל עפי"ד [בקידושין ס"ח. ד"ה הכל] דהבא על הנדה, היינו נדה פנויה שקידשה, ולזה בעי' קרא. מהרש"א שם. ועי' ערוך לנר. ותורע"א.

עוד י"ל דאין כונת רש"י דמדלא פקעו מוכח דתפסי בה קידושין, אלא דמה שאין הולד ממזר היינו בסוטה שיושבת תחתיו אבל אם גירשה והחזירה הוי ממזר לר"ע. רע"א. ועי' תוס' קידושין שם ד"ה הכל. ועי' ערוך לנר מה שיישב.

בא"ד ואר"י דגרס וכו' כתיב בה הויה ותפסי בה וכו'

בא"ד. ואר"י דגרס וכו' כתיב בה הויה ותפסי בה וכו'. ק' דהא עיקר קרא מיירי במחזיר גרושתו והתם לר"ע הא הולד ממזר. תוס' קידושין ס"ח. ד"ה הכל. ועי' מהרש"א. וערוך לנר.

בא"ד מי כתיב כי תהיין וכו'

בא"ד. מי כתיב כי תהיין וכו'. ק' דהא לר"ע מוקי לה התם בבעולה לכה"ג. קרן אורה.

בא"ד א"נ בבועל וכו'

בא"ד. א"נ בבועל וכו'. ק' דהא בבועל ליכא אלא עשה דונסתרה והיא נטמאה, והוי עשה שאין בכל, ולכו"ע ל"ה ממזר. קרן אורה.

בא"ד ואין ראיה דהתם קנסוה וכו'

בא"ד. ואין ראיה דהתם קנסוה וכו'. עוד יש לחלק דלקמן הוי הולד ממזר משום דבא עליה בדרך נישואין, משא"כ היכא שבא עליה בדרך זנות שאינו ממזר אפי' מדרבנן. תוס' חד מקמאי.

התם קאי לר"ע דברייתא, ודקאמרי' הכל מודים קאי אר"ע דמתני'. מאירי.

אי הוי ממזר מדרבנן או מדאורייתא. מאירי.

תוד"ה אי

תוד"ה אי וכו' ואין נראה וכו' אלמא איכא לאו אפי' וכו'. ישוב שיטת רש"י. ערוך לנר.

תוד"ה לשוויא

תוד"ה לשוויא מזיד וכו' פר"ח שרצה להשיבו וכו'. ביאור בזה. ערוך לנר.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף