מהדורא בתרא/יבמות/מט/ב
מהדורא בתרא 
יבמות מט ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בא"ד וי"ל דשמואל מספקא ליה דלמא ברייתא היא גופה כו' אלא להכי לא נקט שומרת יבם כו' עכ"ל יש לדקדק בדבריהם דע"כ אביי ברייתא לא הוה ידע דהא ברייתא לא פשיטא ליה בשומרת יבם ואם כן מאי קשיא להו לשמואל לפשוט מברייתא כו' ואימא דשמואל נמי לא ידע הברייתא ואי הוה ידע לה לא הוה מספקא ליה אלא דע"כ כרב ס"ל לברייתא דאי קידושין תופסין בה פשיטא דלא הוה ממזר כמ"ש לאביי ויש ליישב דלאו לשמואל קא קשיא להו אלא לסתמא דש"ס קשיא להו כיון דידע ברייתא אמאי לא מייתי הך ברייתא התם ותפשוט מינה ספיקא דשמואל דע"כ כרב ס"ל להך ברייתא דאי קידושין תופסין בה פשיטא דלא הוה ממזר ואהא תרצו דסתמא דש"ס מספקא ליה דלמא היא גופא אתי לאשמועינן כו' ודו"ק:
בא"ד וא"ת ואמאי הוי ממזר [משומרת יבם] לשום תנא כו' משמע דלרבנן לא הוי ממזר משום דקדושין כו' עכ"ל לר"ע דאמר התם דהוי ממזר משום דאין קידושין כו' הוי בכלל הקושיא ואמאי הוי ממזר כו' לשום תנא כו' אבל לחכמים דס"ל דלא הוי ממזר אלא מחייבי לאוין דשאר ומשום דקידושין תופסין ביבמה לא הוי ממזר הוסיפו בקושייתם לפי' ר"ת לעיל לרב דאפי' אין קדושין תופסין לא הוי ממזר ביבמה ודו"ק:
גמ' [לא קשיא הא ביחיד הא בצבור ויחיד אימת א"ר נחמן אלו עשרה ימים וכו' הכי איתא גם בפ"ק דר"ה וצריך ליישב דקדוק הלשון שאמר ויחיד אימת משמע אי הוי מיירי הפסוק בצבור לא קשה אימת ואמאי כיון שאמר הפסוק בהמצאו ובהיותו קרוב דמשמע שיש זמן שאינו נמצא ואינו קרוב יש להקשות ג"כ אימת זמן שנמצא הקב"ה והיותו קרוב וי"ל ע"פ הסוגיא דר"ה דהכי קאמר בשלמא אי הוי מיירי בצבור יש לפרש הכתוב שאמר דרשו את הקב"ה כשעדיין נמצא וקרוב אליכם שנוהג עמכם ברחמים דהיינו כשעדיין לא נחתם או לא נשבע על הגזר דין כמ"ש בגמרא שם קודם לזה לאפוקי אחר השבועה לא יהיה נמצא וקרוב אליכם אבל השתא שאתה מפרש דאיירי ביחיד ואז אינו מועיל שום תשובה אפי' אחר גזר דין לחודיה כמ"ש בגמרא אם כן קשה אימת דליכא למימר דאמר דרשו ותעשו תשובה בשנמצא דהיינו קודם גזר דזהו פשיטא שאז יועיל תשובה דכל הפסוקים מלאים מזה ולכן קשה אימת ומתרץ בין ר"ה ליו"כ הקב"ה מתקרב אף לאחר גזר דין משא"כ בשאר ימות השנה מיהו בכאן בסוגיא זו לא נזכר כלום מזה הפלפול וצריך ישוב אחר ויש עוד אצלי לפרש ע"פ גמרא דברכות פ"ק כל בי עשרה קדמי שכינה ואתיא א"כ מתחלה הייתי מפרש שאין פירוש הפסוק שיש זמנים בשנה מתחלפין פעם נמצא וקרוב ופעם אינו כן רק פי' של פסוק הוא דרשו את ה' בזמן שתמצא אותו שהוא יקדים עצמו לבא ממילא אתם מוצאים אותו דהיינו בעשרה תתפללו ותעשו תשובה אבל עכשיו שאתם מפרשים דאיירי ביחיד א"כ ע"כ אין הפירוש של בהמצאו כשהקב"ה מקדים עצמו שהרי ביחיד לא קדמה שכינה אלא הפי' דבהמצאו שיש זמנים מתחלפים כשהקב"ה נמצא וקרוב על זה מקשי ויחיד אימת ושוב מצאתי און לי בירושלמי דברכות פ' א"ע הובא בעין יעקב ר' ירמיה אמר דרשו ה' בהמצאו היכן הוא מצוי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות אמר רבי ולא עוד אלא שהש"י עומד על גבם שנאמר אלהים נצב בעדת אל וגו'. נשמע מזה שיש לפרש שלא קאי בהמצאו על הזמן כמו כן נוכל לפרש בהמצאו היינו כשאתה מוצא את הקב"ה וזש"א ר' ולא עוד אלא שהקב"ה עומד על גבם קרוב הדבר שהכוונה הוא ג"כ כמ"ש בגמרא שהקב"ה מקדים ואתי וממתין עליהם כן אמר כאן בירושלמי הקב"ה עומד וממתין עד שיבואו וז"ש אלהים נצב וגו' עומד וממתין וק"ל. עוד יש אצלי פי' א' ויפורש בפרק חלק על ושמואל אמר באו עשרה בני אדם וכו' עבד שמכרו רבו וכו' מהר"ם]:
תד"ה סוטה נמי כו' מי כתיב כי תהיין לבועל כדקאמר התם כו' עכ"ל היינו לרבנן דלא מוקי לה התם בהכי אלא בכל חייבי לאוין אבל לרע"ק דמוקי לה כי תהיין לכהן ה"ה דה"מ לאוקמא כי תהיין לבועל וחדא מתרתי נקט ודו"ק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |