מפתח/יבמות/מב/א

מפתח יבמות מב א

ושמואל אמר משעת כתיבה. משעת כתיבה ממש ולא משעת חתימה, הוכחה מגיטין י"ז. לזה. רע"א גיטין י"ח., ועי' תפארת יעקב שם.

קשה דלשמואל דס"ל משעת כתיבה, מאי מקשה הגמ' [גיטין י"ז:] מפני מה תיקנו זמן בגיטין, הא י"ל דתיקנו כדי לידע הג"ח מזמן הכתיבה. רע"א שם. כתב סופר שם. קרבן נתנאל שם אות ש'. ועי' בהערת הגרא"ו במאסף אהל יצחק גיטין שם.

משעת כתיבה. קושיא בדעת השו"ע [סימן י"ב ס"א] דפ' כשמואל, ושם [בסע"ט] כ' דצריך להמתין ג"ח מגט שהצריכוהו משום שיצא קול פיסול על הגט הראשון, אף שהוא לעז בעלמא. קנאת סופרים ל"ט: עיי"ש היטב.

אר"נ אמר שמואל משום דא"ק וכו'. דין הבחנה הוא מדרבנן, והך קרא אסמכתא היא. בית שמואל אה"ע סימן י"ג סק"א. ועי' ערוך לנר לקמן מ"ח: עי' רמב"ם גירושין פי"א הי"ח. ועי' ערוך לנר. ארעא דרבנן. ברכי יוסף שם. ועי' תוס' ישנים יומא ע"ה., ועי' גבורת ארי יומא שם. ועי' להלן ד"ה רבא אמר.

גר וגיורת צריכים להמתין. פלוגתא אי מומרין שחזרו, אי צריכי המתנה של ג"ח משום הבחנה שמא זינתה תחתיו, או דמומרות לא מפקרי כעכו"ם. שו"ת פרח מטה אהרן סימן פ"ו. תורת חסד לרב חסדאי הכהן פרחיה סימן ס"א. עדות ביעקב [להר"י די בוטון] סימן י"ב. באר היטב אה"ע סימן י"ג סק"ג. ועי' פני משה סק"ו. ועי' רמ"א סימן ז' ס"ז. ועי' ט"ז יו"ד סימן קצ"ה סק"ז. ועי' נקה"כ אה"ע סימן ד'. וב"ש שם סקט"ו. וע"ע באוצר הפוסקים סימן י"ג אות כ"ה.

הכא מאי להבחין איכא. קשה דאם הורתו שלא בקדושה הו"ל גר שאם הגדיל יכול למחות [כתובות י"א.] משא"כ הורתו בקדושה. אבנ"מ סימן י"ג סק"ד.

קשה דאם הורתו שלא בקדושה א"כ אינו מיוחס אחריו, [ועי' רד"ה ולזרעך, דבעי' מיוחס אחריו]. גיליוני הש"ס. חידושי בתרא.

רבא אמר גזירה וכו'. מו"מ בדעת הרמב"ם אי המתנת ג"ח, הוא מדאו' [כשמואל, ועי' לעיל ד"ה אר"נ אמר שמואל] או מדרבנן [כרבא]. עי' רמב"ם גירושין פי"א הי"ח. ועי' ערוך לנר. ארעא דרבנן. ברכי יוסף שם. ועי' תוס' ישנים יומא ע"ה., ועי' גבורת ארי יומא שם.

עוד בענין אי האיסור לינשא בזמן ההבחנה הוא מדאו' או מדרבנן. פת"ש אה"ע סימן י"ג סק"א בשם ברכי יוסף בשם הרדב"ז דהוא פלוגתת התוס' והרמב"ם. ועי' שו"ת שבות יעקב ח"א סימן צ"ז. אפי זוטרי סק"ב. שאילת שלום אות ט"ו עיי"ש מש"כ על השאילתות פר' וירא. ועי' שו"ת תורת חסד [לובלין] אה"ע סימן ג' בשם תוס' ישנים ביומא ותוס' במגילה דהוא גזירה קדומה מימות משה. ועי' מרחשת ח"ב סימן ב'. בית שמואל אה"ע סימן י"ג סק"א. ערוך לנר לקמן מ"ח: .

בספרי [הו' בלח"מ מלכים פ"ו ה"ח] מבואר דהטעם דיפ"ת צריכה להמתין ג' חדשים, משום הבחנה, ומבואר דהוא מדאו', וכ"ה בתרגום יונתן דברים כ"א י"ג, וקשה לרבא [וכן לשמואל לדעת הבית שמואל הנ"ל]. ערוך לנר לקמן מ"ח:, ובעיקר מה דמבואר בספרי, כ"כ הלח"מ שם בדעת הרמב"ם שם. וכ"כ הסמ"ג עשין קכ"ב דיפ"ת ממתנת ג"ח משום הבחנה.

דלמא אישתהויי וכו'. ואף שלרבה תוספאה הולד משתהא י"ב חודש, מ"מ סגי בהמתנה ג"ח משום דעכ"פ הולד ניכר בכל אופן תוך ג"ח. ערוך לנר.

דאי לז' ילדה האי בר ז' לבתרא הוא. מוכח דלא קיי"ל כרבה תוספאה לקמן פ: דולד מישתהי י"ב חודש. רש"ש. וכעי"ז ביעב"ץ.

מוכח מהכא כהרע"א [שו"ת סימן צ"ט] דל"א דאי אישתהי לא אישתהי פחות י"ב חודש, [ודלא כהיד אליה הו' ברע"א שם]. רש"ש.

וכי מלו שלשה חדשים ליבדקה. יש להוכיח מכאן דגם היולדת לז' עוברה ניכר רק לאחר ג' חדשים ולא לשליש ימיה, וכדעת רב יעקב מנהר פקוד [בסנהדרין ס"ט.]. רש"ש [ויעויין שם דגם רבינא שם לא פליג בעיקר הדין, אך עי' חזון איש סימן קל"ד דלרבינא היינו לשליש ימיה]. ועי' להלן.

קשה אי יולדת לז' עוברה ניכר לשליש ימיה דהיינו ב' חדשים ושליש, א"כ מאי מהני שיבדקוה לאחר ג"ח הא אכתי יכול להיות שהוא מהשני. ישרש יעקב בד' הרא"ם [בראשית ל"ח כ"ד]. ועי' יוסף לקח.

מוכח מהכא דליכא מיעוט שאינו ניכר בבדיקה, ולעיל ל"ז. דאיכא מיעוט היינו בהכרת עין. רע"א לעיל ל"ז עיי"ש באורך.

אין בודקין את הנשואות שלא יתגנו כו'. אם עברה ונישאת בתוך ג"ח בודקין אותה, דכיון שעשתה שלא ברשות תתגנה ותתגנה. רבינו ירוחם [נכ"ג ח"ג, הו' בב"י סימן י"ג, ויעויין שם דכ"כ הרמ"ה בפירקין, והו' גם בים של שלמה סימן ד']. מאירי.

י"א דאפי' אם נשאת בשוגג בודקים אותה שלא יהא מכשול. שו"ת חת"ס אה"ע ח"ב סימן קכ"ו.

שלא יתגנו על בעליהן. היינו אפי' ע"י בעלה [ולכך מרדכי לא היה יכול לבדוק את אסתר]. שו"ת חת"ס שם.

לא ישא אדם וכו'. הטעם שבסוגיין נקט האיסור על הנושא, ובכתובות ס. נקט סתם לא תנשא, וכן אמאי לא אמר בסוגיין עד כ"ד חודש, וכן דסתם בסוגיין ולא הזכיר אם מת בעלה או גירשה. נודע ביהודה מהדו"ק אה"ע סימן י"ז.

ל"כ לא יארס. שאילת דוד ח"ב אה"ע סימן ו' הגה ח'. ועי' רמב"ם גירושין פי"א הכ"ג.

מעוברת חבירו ומינקת וכו'. אי טעמא דמילתא משום דסתם מעוברת למניקה קיימא (וכמסקנת הגמ' לקמן בע"ב) או דטעמא משום דחסה דחיישי' שמא שבשעת ביאה ידחוס הבעל הולד. רי"ף שם. רא"ש שם. רמב"ם גירושין פי"א הכ"ה [יעויין שם דכתב דהוא משום דחסה, וכ"כ הסמ"ג עשין נ']. ועי' בית שמואל אה"ע סימן י"ג סק"כ. ועי' כס"מ שם. ובטעם דלא סגי בטעמא דמינקת, ומו"מ בישוב שיטת הרמב"ם, עי' מהר"ם אלאשקר סימן י"ב. ים של שלמה סימן ל'. מהרש"ל על הסמ"ג עשין נ'. שו"ת ב"מ החדשות סימן נ"ח ד"ה ולענין הלכה. ב"ש סימן י"ג סק"כ. שו"ת רע"א סימן צ"ה. מרהכ"מ ח"ב. שבות יעקב ח"א סימן צ"ה צ"ז, וח"ג סימן ק"ח. עצי ארזים סימן י"ג סקי"ט. חת"ס כתובות ס: ד"ה והלכתא. בית אפרים אה"ע סימן ו' ד"ה ומ"מ. נובי"ת אה"ע סימן ל"ה ל"ח. שו"מ תנינא ח"ג סימן מ"א, וסימן קי"א, מהדו' ד' ח"א סימן ל"ד ד"ה והנה הרמב"ם. ערוך לנר לקמן מ"ב., ושב הכהן סימן ל"ה. חוט המשולש דף פ"ט ע"ב. איגרא רמה לקמן מ"ב., מעשה רקח שם. בי"צ אה"ע ח"א סימן נ"א סק"ג, וסימן נ"ג סק"ט וסק"י, וסימן ס"ב סק"ג וסק"ד. שו"ת שבסוף ס' בני אהובה דף י"א ע"ד תש' רעק"א הזקן, ודף י"ד ע"ד. דברי חיים ח"א אה"ע סימן כ"ב, וח"ב אה"ע סימן ל"ג. חסדי דוד נדה פ"ג ה"ז. העמק שאלה שאי' י"ג אות א'. עמודי אור סימן פ"ב אות ב'. צ"פ שם. לבוש מרדכי יבמות סימן כ"ח סק"א, ושו"ת סימן מ"א. כוכב מיעקב סימן י"ג. אגרות משה אה"ע סימן ל"ב ענף ד'.

פלוגתא אי נתעברה מנכרי חשיבא כמעוברת חבירו או לא. נודע ביהודה אה"ע מהדו"ת סימן ל"ח. פת"ש אה"ע סימן י"ג סקי"ח בשם נודע ביהודה דרק בישראל, ובשם רע"א סימן צ"ה דגם בנכרי. ועי' שו"ת כתב סופר סימן י"ח. ועי' נימוקי יוסף [הו' בכת"ס שם] דאם זינתה לא תינשא משום דבושה לתבוע מזונות עבור הולד, וא"כ כ"ש מגוי. [וכן עי' ריטב"א דף מ"ג. דמניקה מזנה לד"ה צריכה להמתין דכסיפא למתבעיה], ועי' נהור שרגא. ועי' ברכת יעקב סימן ט"ז. ועי' עין יצחק סימן ט"ו.

היאך הדין במומר שגירש אישתו בעודה מעוברת, אם נקראת מעוברת חבירו. שו"ת מהר"ם אלאשקר סימן י"ב. משפטי שמואל סימן צ' [יעויין שם שהביא חכם שהתיר לישא, ונחלק עליו]. ועי' שו"ת האלף לך שלמה סימן ס"ז.

עד מתי אסורה לינשא, והיאך הדין בזה"ז, והיאך הדין לגבי חודש העיבור. עי' לקמן מ"ג. דהשיעור כ"ד חודש. ולגבי העיבור עי' שו"ע סימן י"ג סי"א. ורמ"א שם בשם תרוה"ד סימן רט"ז. ופת"ש שם סקי"ז. ולגבי הזה"ז, עי' פת"ש סקכ"ט. אגודת אזוב סימן ה'. ערוך השולחן סעי' ל'. ועי' באוצר הפוסקים אות ע"ג סק"ב.

ומינקת וכו'. דוקא אם הניקה אותו קודם שנתגרשה, אבל לא הכירה אי"צ להמתין, כיון שאם רצתה שלא להניק יכולה. רשב"א כתובות ס. ד"ה ת"ר. ר"ן שם. ועי' ביאור הגר"א סימן י"ג סקנ"ב [שכ' דזהו דוקא לשי' ר"ש הזקן שהו' בתוס' אבל לר"ת לא, ועי' ר"ת בס' הישר ].

י"א דאף אם כבר הניקה אותו קודם שנתגרשה לר"ש מותר. ריטב"א. או"ז. מרדכי שם. סמ"ג. פסקי ריא"ז [ויעויין שם שביאר דכיון שהיא מניקה בשכר הרי היא כנכרית ואי"צ להמתין כמו שאר אשה נכרית שאי"צ להמתין].

היא הדין בזה"ז שאין מגרשים את האשה אלא מרצונה. שו"ת גליא מסכתא סימן ט"ו.

אשה שהוחזקה שמתו לה ג' בנים מחמת חלבה, אין בה איסור מינקת. שו"ת חכם צבי סימן ס"ד. שו"ת שבות יעקב ח"ב סימן קט"ז. נודע ביהודה מהדו"ק אה"ע סימן י"ז. שו"ת משיב דבר ח"ד סימן י"ט. מיהו בשו"ת בית יעקב אוסר. ועי' שו"ת אריה דבי עילאי סימן ד'. שו"ת זית רענן ח"ב סימן כ"ט.

פסק חלבה וצמקו דדיה מותרת לינשא. שו"ע סימן י"ג סי"א. ועי' להלן בד"ה בא"ד משום דמשעבדא להניק.

ומינקת חבירו וכו'. איסור מינקת חבירו חמיר משאר איסורי דרבנן כיון שהוא ספק נפשות ולא אזלי' בזה להקל. ושב הכהן סימן ל"ה. ויעויין שם דכ"כ הרא"ש בתשו' כלל נ"ג סימן ג'. מ"מ גירושין פי"א. שו"ת תורת חסד [לובלין] ח"ב סימן ד' בשם תשו' ב"י כתובות סימן ב'.

י"א דאדרבה איסור מינקת חבירו קיל משאר איסורי דרבנן. באר יצחק אה"ע סימן א' ענף ז'.

אם פירשה ג' חדשים מלהניקו קודם מיתת הבעל אינה נקראת מינקת חבירו. ריטב"א בשם תשו' הגאונים. וכן בשו"ת הרא"ש כלל י"ג, ועי' בדבריו בכלל נ"ג סימן ב'. שו"ת הר"ן סימן י"ב. ריב"ש סימן תס"ג. נימוקי יוסף.

מקור לד' הגאונים. עמק שאלה שאילתה י"ג אות ח'. ועי' שו"ת הר"ן שם.

טעמם משום דלאחר ג' חדשים שוב אין חלבה חוזר. שו"ת הרא"ש כלל נ"ג סימן ב'. שו"ת הר"ן סימן י"ב.

י"א דטעמם משום דלאחר ג' חדשים אינה נקראת מינקת חבירו כיון שכבר מכיר את המינקת האחרת. שו"ת הריב"ש סימן תס"ג.

משום דחסה וכו' חייס עילוייה. קשה דהא ישראל אינו מצווה על הריגת עוברין. שו"ת שואל ומשיב מהדו"ת ח"ג סימן מ"א.

יש מוכיחין מהכא דאף שאין הישראל מצווה על הריגת העובר, מ"מ איסור דרבנן איכא. שו"ת תורת חסד סימן מ"ב אות כ"ט בהע'. ועי' בשו"ת שו"מ שישב באופ"א.

אלא סתם מעוברת למניקה וכו'. קשה להרמב"ם [גירושין פי"א הכ"ה] שכ' הטעם של דחסה. מהרי"ק שורש קל"ט. כס"מ שם. ים של שלמה סימן ל'. בית שמואל אה"ע סימן י"ג סק"כ.

ק' דאמאי לא תי' למעלה, דספק מעוברת תמתין משום דלמניקה קיימא. רשב"א. ריטב"א.

רד"ה אישתהי וכו' אלא הואיל וכו'. עוד בישוב הך קושיא. רמב"ן. רשב"א וע"ע בשו"ת הרשב"א ח"ו סימן ס"א. ריטב"א. תוספות הרא"ש.

רד"ה ותמתין משהו, שבוע או שבועיים. שבוע היינו משום אלמנה מפני האיבול שאסורה בתשמיש באותו השבוע, [ושבועיים שלפעמים לא נקבר רק לאחר כמה ימים]. ראמ"ה. ערוך לנר.

תוד"ה לאחר וכו' אבל אם מת היבם וכו' דיותר יבמה קרובה לביאה וכו'. אי בזה"ז דכופין על החליצה אינה קרובה לביאה ואי"צ להמתין ג"ח או דגזירה לא בטלה שבטל הטעם. בית שמואל סימן קס"ד סק"ג. ישועות יעקב סימן י"ג בפירוש הקצר סק"ד.

תוד"ה גר וכו' ודלא כאוסרים כשנשאה וכו'. י"א דכן איתא במדרש דאסור. תוספות הרא"ש.

תוד"ה סתם וכו' ר"ש זקינו וכו' גרושה מותרת וכו'. הוכחות לזה, ומו"מ. נודע ביהודה קמא אה"ע סימן י"ד י"ז י"ח. ועי' בית מאיר סו"ס י"ג. ועי' שו"ת שו"מ רביעאה ח"ג סימן קי"ב.

בא"ד משום דלא משעבדא להניק וכו'. הטעם משום דלא בושה לתבוע מבעלה, ומש"כ משום דלא משעבדא להניק, הוא ראיה דגרושה אינה בכלל לשון מינקת חבירו. שו"ת רע"א קמא סימן צ"ה.

כונת התוס' משום דאין דרך הגרושות להניק בלא שהבעל ישלם להם שכר ולא בושות לתבוע הימנו, ועוד שתמסמס בעצמה ביצים וחלב. משכנות יעקב אה"ע סימן ה'.

אי לאחר שמת דאין מי שישלם, אי שריא לינשא בתוך הזמן או לא. עצי ארזים סימן י"ג סק"ג. ועי' פת"ש סימן י"ג סקי"ז. ועי' אוצר הפוסקים שם ע"ט ק"ט.

עוד כד' התוס' דהוא משום דלא משעבדא. סמ"ג כתובות דף ס., מרדכי שם. רא"ש. ראמ"ה. הגהות מיימוניות גירושין פי"א אות נ'.

י"מ דהטעם [דר"ש הזקן] משום שהיא תתבע מבעלה ביצים וחלב, כיון שהולד הוא בנו. רשב"א כתובות שם. וכ"ה בר"ן שם. מאירי בסוגיין. ריטב"א כאן. ועי' ס' הישר לר"ת חידושים סימן תשמ"ח [יעויין שם שכ' ב' הטעמים יחד]. ועי' שדי חמד מערכת אישות סימן ג' אות ג'.

אי להר"ש הזקן גם אשה צמוקת דדים לא תהא צריכה להמתין, או"ד דאכתי נשאר הטעם דדחסה ואסורה. בית שמואל אה"ע סימן י"ג סק"ב. בית מאיר שם.

לדעת ר"ש הזקן ה"ה גרושה מעוברת שאין צריכה להמתין. ריטב"א [וע"ע בדבריו כתו' נ"ט:]. רא"ש סימן כ"ו. מאירי. ועי' נודע ביהודה מהדו"ק אה"ע סימן י"ח.

י"א דלר"ש הזקן דוקא גרושה מינקת אבל גרושה מעוברת לא, דכין שגזרו על מעוברת חבירו גם גרושה בכלל, אבל במינקת אם נתגרשה כבר אינה קרויה מינקת חבירו, ולא גזרו אטו אלמנה. נודע ביהודה מהדו"ק אה"ע סימן י"ד י"ז י"ח. ועי' מגיד משנה אישות פי"א הכ"ה. לח"מ שם. ועי' עמק שאלה ריש שאילתה י"ג. ועי' להלן.

לדעת הרמב"ם [גירושין פי"א הכ"ה] דבמעוברת איכא טעמא דדחסה, א"כ ודאי גם בגרושה מעוברת אסור. העמק שאלה ריש שאילתה י"ג [בדעת המ"מ שם].

גם להר"ש הא דאי"צ להמתין, היינו רק אם יש לה אב ולא כסיפא לה למיתבע [או בשאר אופנים שאינה בושה לתבוע]. ר"ן כתובות ס., ועי' שו"ת מהר"ם אלאשקר סימן י"ב. שבות יעקב סימן צ"ז. שדי חמד מערכת אישות סימן ג' אות ג' בשם הנודע ביהודה והצמח צדק.

י"א דמניקה מזנה לכו"ע צריכה להמתין דכסיפא למתבעיה. ריטב"א בשם י"א. [וע"ע שו"ת כתב סופר סימן י"ח שהביא מהנימוקי יוסף לגבי מעוברת דאם זינתה לא תינשא משום דבושה לתבוע מזונות עבור הולד].

בא"ד ואין נראה לר"ת וכו' וה"ה להאי טעמא וכו'. ועוד דכיון דלא מציא לתבוע מהבעל מזונות אלא ע"י שליח, יש לחשוש שתתבייש לתבוע ע"י שליח. ריטב"א. ועי' מאירי. ועי' שו"ת רע"א קמא סימן צ"ה. וע"ע תוס' בכתובות ס. ד"ה והלכתא.

בדעת הרמב"ם אי שרי במינקת גרושה לינשא מיד כיון שהאב קיים וישתדל שלא יעכר החלב או לא. רמב"ם בפיה"מ גיטין פ"ז מ"ו. עי' מ"מ גירושין פי"א הכ"ה. ריטב"א [הו' בשיטמ"ק כתובות נ"ט:]. ועי' שו"ת מהר"ם אלאשקר סימן י"ב. שו"ת מהרי"ל סימן ק"ד. ועי' שדי חמד מערכת אישות סימן ג' אות א'.

עוד בפלוגתת ר"ש הזקן ר"ת. עי' תוס' כתובות ס: ד"ה והלכתא. רמב"ם גירושין פי"א הכ"ה. רא"ש פ"ה סימן כ'. מרדכי סימן קפ"א. הגהות מיימוני גירושין פי"א אות מ'. נודע ביהודה מהדו"ק אה"ע סימן י"ז.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף