מפתח/יבמות/מא/ב
לימא תהוי תיובתא דר"י וכו'. קשה ולר"ל אמאי לא תחלוץ ואם תמצא מעוברת תחלוץ שוב. רשב"א. ועי' משנ"ת בתוס'.
קשה דגם לר"ל תחלוץ, משום דאיכא ספק ספיקא, שמא אינה מעוברת ואת"ל דמעוברת רוב בני קיימא הן. שו"ת יהודה יעלה ח"ב אה"ע חו"מ סימן קמ"ג. ועי' ש"ך סימן ק"י סוף כללי ס"ס אות ל"ו. ועי' משנה למלך בכורות פ"ד ה"א ד"ה ודע, [יעויין שם מש"כ לענין היכא שהדבר יכול להתברר דל"ח ספק].
לא תי' דהוא גזירה שלא תחלוץ אטו יבום, וכדמצינו שלא תתארס אטו נישואין, דהתם שייך באשה אחת שתתארס ויתנשא משא"כ חליצה ויבום דל"ש באשה אחת. תוס' ר"פ ועייש"ע.
דלמא איכא דהואי בחליצה וכו' ומפסלוה מן הכהונה. מ"ש לעיל ל"ו. דאמר דהחשש שמא יאמרו דמותרת חלוצה לכהן. ישרש יעקב.
אי לפי הך טעמא דהחשש הוא שיפסלוה לכהונה, א"כ אין לחלק בין חלוצה לגרושה ויש לדחות ד' הב"מ [אה"ע סימן קמ"א סס"ח] שכ' לחלק בין חלוצה לגרושה, ויש ליישב. ישרש יעקב.
תינח אלמנה גרושה מא"ל וכו'. אמאי לא הקשה כן לעיל ל"ו ע"א. ריטב"א. תוס' שם ד"ה ונמצא. רמב"ן שם. רשב"א שם. ועי' מאירי שם בשם גדולי הדורות.
אלא משום דר' יוסי וכו'. ק' דהא מתניתא לא אתיא לא כר"י ולא כר"ל, דלר"י חליצת מעוברת בדיעבד כשירה, ולר"ל הא מה דפסולה נפק"ל מדכתיב עיין עליו. ריטב"א.
הא מתניתא אתיא כר"י א"נ כר"ל והך דרשא אסמכתא בעלמא. ריטב"א [ולפי"ז לר"י החליצה בדיעבד כשירה, ומ"מ לכתחילה מדרבנן לא יחלוץ, ולר"ל החליצה מדאו' פסולה ומקרא דעיין עליו]. וכ"כ ברמב"ן דילפינן מקרא דעיין עליו גם לענין חליצה פסולה. וכ"כ הרשב"א. חזון איש אה"ע סימן ק"כ ושי' הגרש"ר אות שע"ו בדעת התוס' לעיל ל"ה:, [ועיי"ש בברכת שמואל שכ' דהתוס ס"ל כהרא"ש שהו' להלן]. ועי' משנת ר' אהרן סימן כ' אות ד'. וע"ע בחי' הגרנ"ט יבמות סימן ט"ו.
יש חולקין וס"ל דמקרא דעיין עליו ילפינן דאינה עולה ליבום, ומחליצה פטורה משום דכל שא"ע ליבום א"ע לחליצה. תוספות הרא"ש. רא"ש פ"א סימן א'. ועי' ברכת שמואל סימן א' אות א'. קוה"ע סימן ל"ח. שערי יושר ש"ז פי"ח.
י"א דהקרא דעיין עליו אסמכתא בעלמא הוא. מאירי ל"ה:,
קרא עליו מקרא זה אם לא יחפוץ וכו'. לא קשה מהכא לריו"ח דמודה ר"י בדיעבד חליצה בתוך ג"ח מהני. רש"י ד"ה אלא. תוס' ישנים. רשב"א. ריטב"א. מאירי. עיטור גט חליצה אות ג'. פסקי ריא"ז פ"ד ה"ה. ראמ"ה. רמב"ם אישות פ"א ה"ט. טושו"ע סימן קס"ד ס"א. ט"ז שם. שו"ת חת"ס ח"ב אה"ע סימן ו' וסימן ע"ט. חזון איש סימן ק"כ.
מכאן קשה עמש"כ המרדכי [הו' ברמ"א סימן קס"ד ס"א] דבחלץ בתוך ג' צריכה חליצה מכל האחין כיון דהוי חליצה פסולה. ט"ז שם סק"ה. ועי' מש"כ לעיל ל"ה: בענין אי צריכה חליצה כלל.
י"א דחליצה תוך ג"ח צריכה לחזור ולחלוץ. ירושלמי [הו' בהגהות הגר"א ריש פירקין]. תוס' לעיל ל"ה: ד"ה נמצאת [עיי"ש משנ"ת בזה]. רמ"א שם. ב"ש שם. פת"ש שם. ועי' קר"א.
י"א דאם חלצה בתוך ג"ח צריכה חליצה מכל האחין, כיון דהוי חליצה פסולה. מ"א שם בשם מרדכי בסוף גיטין סימן תע"ב.
עוד מו"מ בזה, ובהמסתעף. עי' ירושלמי [הובא בהגהות הגר"א אות א']. רי"ף. רמב"ם הל' ייבום פ"א. רא"ש. ועי' טור ריש סימן קס"ד [יעויין שם דפטורה לגמרי]. שו"ע סימן קס"ד ס"א. ועי' רמ"א שם בשם מרדכי בסוף גיטין סימן תע"ב, [יעויין שם דצריכה חליצה מכל האחין]. ועי' משנה למלך שם הי"ט. ועי' שו"ע שם. וט"ז שם סק"ה. ובית שמואל שם [שהביא ד' הרמ"א ולא נחלק]. ועי' רע"א. ועי' פת"ש שם [ויעויין שם מה שהביא בשם שו"ת זכרון יוסף אה"ע סימן י"ג]. ועי' שו"ת פרי השדה ח"ג. ושו"ת מהרי"א הלוי ח"א סימן קמ"א. ושו"ת בית יצחק [לבוב] אה"ע סימן קט"ו. ושו"ת הרי בשמים ח"ט סימן קט"ו. ושו"ת עצי הלבנון סימן קכ"ז. ושו"ת ציץ אליעזר חלק כ"א סימן מ"ט.
בגדר הא דלא תחלוץ בתוך ג"ח, אם הוא חסרון במצות חליצה או חסרון בהיתר היבמה לשוק, [וכעין במי שאינה רוצה לינשא שאז אין מצוה לחלוץ]. חי' הגרש"ש סימן מ'.
כל העולה ליבום עולה וכו'. קשה דהכא משום חסרון זמן חשיב שאינה עולה ליבום, ולקמן צ"ב: יבמה שנתקדשה לשוק [ולמ"ד דתפסי הקידושין], חולצים לה קודם שיגרשנה, אף שאין יכול ליבם. בית מאיר סימן קנ"ט. חי' הגרש"ש סימן מ'. ועי' שו"ת חת"ס אה"ע ח"ב סימן ע"ו.
י"ל עפי"ד הרשב"א [ריש מכילתין] דכל עכבה שלא מחמת היבום [כגון איסור א"א] ל"ח א"ע ליבום. שו"ת חת"ס שם.
מבואר דאם הדבר ראוי להיות מתוקן מחמת הזמן ל"ח דעולה ליבום. חי' הגרש"ש סימן מ'.
היכא דאפשר לתקן ע"י מעשה חשיב דעולה ליבום. חי' הגרש"ש שם.
הספיקות חולצות וכו'. הוכחה מהכא דהנוטל אתרוג פסול לאכילה וכשר שנתערבו דיוצא יד"ח. שו"ת רב פעלים ח"א או"ח סימן ל"ה. ועי' מהרי"ט אלגאזי בקהלת יעקב דף ע"ט., ועי' חקרי לב יו"ד ח"א סימן צ"ו. ועי' בית השואבה דף קנ"ד אות מ"ה.
אילימא ספק קידושין וכו'. ק' דמצי לאוקומי בספק גירושין כגון שגירש אחיו את את אשתו ספק קרוב לה ספק קרוב לו. תוספות הרא"ש.
אם יבא אליהו וכו' מי משגח ביה. ק' דבריש פירקין אמרי' דאם יבא ויאמר דתפיל, בת חליצה ויבום היא. ריטב"א בשם י"מ בתוס'.
ג"ח ראשונים נזונת משל בעל. וכן בכל ימי עיבורה אינה יכולה לחלוץ ולהתייבם וכ"ש שלא תינשא לאחר, ולפיכך ניזונת משל בעל. מגיד משנה אישות פי"ח הט"ו. ועי' ישרש יעקב.
עמד בדין וברח וכו'. מיירי כשברח אחר שתבעתו בדין. רש"י. רשב"א. ריטב"א. מאירי. תוס' כתובות ב: ד"ה לפיכך. ועי' רמב"ם אישות פי"ח הט"ז. מ"מ שם. כס"מ שם. ב"י אה"ע סימן ק"ס.
נזונת משל יבם. דין זה הוא דוקא ביבמה מן הנישואין דאז היבם עומד במקום הבעל, משא"כ מן האירוסין. ראמ"ה.
יבם קטן וכו' לית לה וכו'. משום דהוי אנוס ואינה כארוסה שהגיע זמן. ריטב"א.
רד"ה מפני האיבול וכו' לאו למעוטי ארוסה. עי' משנ"ת לעיל בדף מ"א. ברד"ה כל הנשים.
בא"ד דגבי הבחנה ר"י מיקל טפי וכו'. יש לדחות דר"י אינו מיקל בהבחנה, אלא דנחלקו שם גבי נשים מזנות אי חיישי' שמא לא נתהפכה יפה, ולא גזרי' זנות אטו נישואין דלא שכיח, אבל אירוסין אטו נישואין שמא מחמיר ר"י. ריטב"א. תוספות הרא"ש.
יש לדקדק מברייתא דרדופה שגורס בה ר' יוסי, אלמא דלא גזר ר"י ארוסה אטו נשואה. תוספות הרא"ש.
רד"ה אלא משום וכו' לאו חליצה פסולה משמע וכו'. דריו"ח דאמר דחליצת מעוברת שמה חליצה, היינו מדאו', אבל מדרבנן לכתחילה לא תחלוץ וכדר"י והקרא דר"י אסמכתא בעלמא. רשב"א. ריטב"א. מאירי.
קשה לפי"ז [כלו' דריו"ח מודה דאוסר לכתחילה] מאי מקשה לעיל ל"ו. לריו"ח מהא איתא בברייתא דלא תחלוץ עד שתדע אם צרתה מעוברת. רשב"א. ריטב"א. קר"א לעיל ל"ו. ועי' לעיל ל"ו. משנ"ת בזה.
רד"ה מכאן וכו' עד שתכנס לחופה. י"א עד שתתבענו. מאירי.
רד"ה עמד בדין, שתבעתו וכו' וברח. י"א דמיירי בברח מחמת מרדין או מחמת ממון, וכן ה"ה חלה, כיון שהיה לו לכונסה כשעמד בדין. תוד"ה עמד. תוס' כתובות ק"ז:, תוספות הרא"ש. רא"ש סימן כ"ה. נימוקי יוסף. וכ"מ בירושלמי כתובות פ"ה ה"ד. ויעויין שם דרש"י בכתו' שם ס"ל דחלה לא. ועי' משנ"ת בתוד"ה עמד.
לרש"י דבחלה לא, גדר החיוב משום קנס. תוס' כתובות ק"ז: ד"ה עמד. ועי' בתוד"ה עמד, מש"ה בשם ר"י, ומש"כ בסו"ד דקצת נראה דהוא מחמת קנס.
ק' ע"ד רש"י. תוס' שם.
רד"ה נזונת משל יבם, דקנסימן ליה. י"א דהטעם שאוכלת מנכסי היבם, משום דהו"ל כהגיע הזמן ולא נישאו דאוכלות משלו ואוכלות בתרומה. רמב"ן. רשב"א. ריטב"א. מאירי. ועי' או"ז אות תרל"ו בשם ר"י בר יצחק. ועי' תוס'.
תוד"ה אמאי וכו' ועוד שלא ישא מעוברת חבירו. א"כ קשה גם לר"ל אמאי לא תחלוץ, דלהפלה ל"ח משום רוב ולד מעליא, וקודם לידה לא ישאוה משום דהויא מעוברת. ערוך לנר. ועי' משנ"ת בגמ' בשם הרשב"א.
קשה דשמא צרתה מעוברת דאז אין החליצה מועלת והולד אינו פוטר עד יצא לאויר העולם. מלא הרועים.
תוד"ה הספיקות וכו' ומיהו מההיא דספק קידושין וכו' ה"מ למפרך וכו' ישוב הקושיא. תוספות הרא"ש בשם רבינו מאיר.
תוד"ה עמד וכו' לאו בברח וכו'. עי' משנ"ת ברד"ה עמד בדין.
בא"ד ונראה לר"י דוקא בנתרצה ליבום וכו'. י"א דגם בלא נתרצה ליבום ניזונת משל יבם. רמב"ם אישות פי"ח הט"ז. ועי' ב"י סימן ק"ס.
עוד בשיטת ר"י. עי' רא"ש סימן כ"ה. ים של שלמה. ב"ש שם.