מפתח/יבמות/מב/ב

מפתח יבמות מב ב

מכלל דיחידאה פליג עליה. אף דבהרבה מקומות פסקי' כיחיד במקום רבים, מ"מ הכא מסתבר טעמא דת"ק, וע"כ הוצרך לומר דיחידאה הוא. ריטב"א.

ר"י מתיר ליארס וכו'. ק' דלעיל ל"ה. ובכתובות ל"ז. איתא דר"י גזר קטנה אטו גדולה עיי"ש. רשב"א. ריטב"א [ויעויין שם דמחק הגירסא לעיל].

לקימחיה. לכך נקרא הלימוד גירסא שהוא לשון טוחן גריסים. שו"ת פרי השדה ח"ג סימן קפ"ב.

צריך יגיעה לברר הלכה אחת כשם שצריך ליגע עד שמוציא פת מן הפסולת, [כמבואר בברכות נ"ח.]. הפלאה בפנים יפות פר' בראשית.

מחלוקת ואח"כ סתם הלכה כסתם. היכא דאיכא פלוגתא דאמוראי ל"א כלל זה, דשמא הלכה כאחד מהאמוראים. יד מלאכי אות תל"ג בשם הרא"ש כתובות פ"ד סימן ל"א. ועי' להלן ד"ה סתמא דמתני' ומחלוקת בברייתא וכו'.

הטעם משום דרבי לא סידר שום דבר אם לא היה מקובל על עוד חכמים. יד מלאכי אות ת"ק עפי"ד רש"י בסנהדרין.

סתם ואח"כ מחלוקת אין הלכה כסתם. אין הכונה דלעולם אין הלכה כסתם, אלא שאינה בכלל מחלוקת ואח"כ סתם שהלכה כמותה. רמב"ן [הו' בנימוקי יוסף וריטב"א]. ועי' תויו"ט נזיר פ"ו מ"ט. ועי' להלן.

הוכחה מביצה ב: דפסקי' כסתם אף דר"י פליג במשנה. רמב"ן שם. ועי' ריטב"א. אולם עי' תוס' שם ד"ה גבי שבת, שפי' טעם אחר להא דהלכה דפסקי' שם כסתם.

אם שנה רבי מחלוקת ואח"כ יחיד החולק אז הלכה כסתם, אבל אם שנה אח"כ בלשון חכמים אז אין הלכה כסתם. ירושלמי מגילה פ"א סוף ה"ד, ובמכילתין פ"ד הי"א, [והו' ברמב"ן, וברשב"א, ריטב"א ומאירי].

אם נשאו ונתנו בגמ' בזה אז הלכה כסתם. יד מלאכי אות תל"ג בשם מהרי"ט.

לא אמר הלכה כמחלוקת, לומר דאזלי' במחלוקת בתר המסתבר. שו"ת רשב"א ח"א סימן קי"ד. ועי' תויו"ט נזיר פ"ו מ"ט.

מסתמיך ואזיל אכתפיה דרבי נחום שמעיה. אשמעי' דאף שהיה שונה הלכות ואסור להשתמש במי ששונה הלכות, כיון שהוא לצורך הלימוד שתהא צלולה שרי. ערוך לנר.

האיסור להשתמש במי ששונה הלכות לא נאמר בתלמידו. מהרש"א מגילה כ"ח:, ועי' שו"ת בנין ציון סימן פ"ג.

יש לחלק אם רבו מובהק דאז שרי להשתמש במי ששונה הלכות להיכא שאינו רבו מובהק. שו"ת בנין ציון סימן פ"ג.

דוקא תשמיש של עבדות אסור אבל תשמיש של גמילות חסד שרי, דאל"כ לא מצאנו ידינו ורגלינו לקבל שימוש מבני תורה. שו"ת בנין ציון סימן פ"ג.

אם בנדבה רוחו של התלמיד לשמשו מותר או לא. שו"ת בנין ציון סימן פ"ג. ברכי יוסף יו"ד סימן רמ"ו.

סתמא דמתני' ומחלוקת בברייתא וכו' הלכה כסתם וכו'. היינו דוקא לר' אבהו שהוא תלמידו דר"י וס"ל הנך כללי, אבל איכא דפסקו כמחלוקת דברייתא. יעיר אוזן [להחיד"א] מערכת הס' אות כ"ז בשם הרשב"א ב"ק ק"ב. ועי' שדי חמד מערכת הס' כלל נ"ה בשם פורת יוסף.

אי הלכה כסתם דוקא כשרבי פסק כדעת החולקים עליו או דאפי' אם פסק כדעת עצמו. יד מלאכי אות ת"ק בשם תויו"ט זבחים פי"א מ"ז, ומהר"י קורקוס מע"ש פ"ו ה"ג.

אם דוחה אמורא הדעה שבסתם משנה אין הלכה כמותו. יד מלאכי שם בשם הר"ן גיטין פ"ד. ועי' לעיל ד"ה מחלוקת ואח"כ סתם.

רד"ה הלכה וכו' והא דנקט ר' יוסי ולא יהודה. באמת י"ג הלכה כר' יהודה. ר"ח [הו' בתוספות הרא"ש]. ריטב"א.

תוד"ה סתם וכו' ובתרי מסכתי אמר וכו' אין סדר למשנה. דוקא בתרי מסכתי שבאותו סדר אבל בשני סדרים יש סדר למשנה. ערוך לנר. ויעויין שם דכ"כ תויו"ט סוטה פ"ט. וכ"ד רש"י בד"ה מחלוקת. ועי' שער המלך אישות דהוא פלוגתת הראשונים.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף