מפתח/יבמות/לו/א

מפתח יבמות לו א

דכל העולה ליבום עולה וכו'. קשה דמ"ש מחייבי לאוין ועשה דאף שאין עולים ליבום עולין לחליצה. רמב"ן. רשב"א. ריטב"א. מאירי לעיל כ:, רא"ש לעיל פ"א סימן א'. תוספות הרא"ש דף כ. בשם ריב"ם. חי' ר' אברהם מן ההר שם. ועי' שו"ת הרשב"א ח"ו סימן כ"א. עונג יו"ט סימן קע"ז. קוה"ע סימן ה' סק"ג. ועי' שיעורי ר' שמואל אות שע"ח. ועי' רמב"ם הל' מלכים פ"ב ה"ג.

לא דמו לחייבי לאוין ועשה דהתם איסור דבר אחר גרם להם משא"כ הכא דהוי אש"א שלא במקום מצוה. רמב"ן. רשב"א. ריטב"א. ועי' ברכת שמואל סימן א'. ושיעורי ר' שמואל אות שע"ח.

לא דמו לחייבי לאוין ועשה, דהתם ליכא זיקת יבום רק זיקת חליצה ולא איכפ"ל שאין עולים ליבום, משא"כ הכא דאיכא זיקת יבום וע"כ כל שא"ע ליבום א"ע לחליצה, [ובחייבי כריתות נתרבה דהתם מי שאין לו זיקת יבום אין לו זיקת חליצה, וזהו דוקא בחייבי כריתות]. עונג יו"ט שם. קוה"ע שם. ועי' רמב"ם.

לעולם גם חייבי לאוין ועשה אינם עולין לחליצה ורק מדרבנן עולים. מאירי לעיל כ:, תוספות הרא"ש דף כ. חי' ר' אברהם מן ההר שם. ועי' שו"ת הרשב"א ח"ו סימן כ"א.

אשת המלך אין חולצין לה משום דכל שא"ע ליבום אין עולה לחליצה. רמב"ם הל' מלכים פ"ב ה"ג. ועי' עונג יו"ט שם. וקוה"ע שם. ובעיקר הטעם שאינה חולצת, ע"ע כס"מ שם. ועי' אברהם יגל שם. ועי' מעין החכמה דף קט"ז:, ושו"ת באר יצחק אה"ע סימן י"ז. ועין יצחק אה"ע ח"ב סימן ס"ב. אור הישר שם. גופי הלכות שם. ועי' רש"ש סנהד' ריש כהן גדול.

והולד אינו פוטר עד שיצא לאויר העולם. הגדרות להלכה זו. צ"פ בהשמטות יבו"ח ה"א, והשלמה 25. מכתבי תורה צ"ט.

קשה דאף קודם שיצא לאויר העולם יפטר משום ערות אש"א, דהא חייב חטאת אם בא עליה [כמבואר במתני']. כתבי הגר"ח [על הש"ס]. אמרי משה סימן ז' בשמו [יעויין שם בשם הגר"ח שתי' דאש"א מנפילה זו אינה פוטרת, ועייש"ע, וע"ע תוס' לעיל ל"ב. ד"ה לא פקע, וריטב"א י"ג: ד"ה אכתי, ורשב"א י"ג: ד"ה רבא]. וכן בקוה"ע סימן ג' סק"ב [יעויין שם שתי' בשם הגר"ח דערות אש"א אינה פוטרת, דאדרבה זו סיבה ליבום]. ברכת שמואל סימן ה' [בשם הגר"ח]. ועי' חי' ר' שלמה היימן סימן א'. ועי' קה"י סימן ו'. וע"ע קוה"ע סימן ל"ח [דיש זיקה על זמן העתיד].

נבעלה לזר לפני שילדה, לענין כהונה. מכתבי תורה ק"א.

וא"ת הלך אחר רוב נשים וכו'. מכאן קשה להרשב"א בקו"א [לקמן קי"ט.] שהקשה אמאי במעוברת לא סמכינן על הרוב [יעויין שם דס"ל דסמכי' על הרוב גם כשאפשר לברר] דילדן ולד מעליא, והכא מבואר דאף דאיכא רוב מ"מ אינו פוטר שיצא לאויר העולם. חי' ר' נחום אות רצ"ט. ועי' קר"א. ושערי יושר ש"ז פי"ח. וע"ע שו"ת תורת חיים [למהרח"ש] ח"ד סימן מ"א. ובעיקר ד' הרשב"א עי' דברות משה סימן כ"ט [שהק' דהא יש לו מתירין, ועי' רע"א ביצה כ"ד. ד"ה ולזה, דל"א יש לו מתירין, לגבי תשמישין].

מהכא מוכח דאף לגבי חשש דלהבא סמכינן על רוב. שו"ת עין יצחק ח"א או"ח סימן כ"ח. ועיי"ש באה"ע ח"א סימן פ' אות ט"ז, ובסימן מ"ט אות ז'. ועי' רא"ם עה"ת פ' משפטים פכ"א. ועי' שו"ת שואל ומשיב מהדו"ק סימן קצ"ה. וע"ע דברות משה סימן כ"ט ענף א'. ועי' שו"ת עמק הלכה ח"ב סימן ל"ה.

קשה דסמוך מיעוטא דמפילות לחזקת היתר ליבם, ויהני החליצה גם לר"ל. פורת יוסף. ועי' קר"א [יעויין שם דיתכן דהוא מיעוט דלא שכיח, ועי' רשב"א בקו"א קי"ט. דרוב נשים ילדן ולד מעליא הוי פלגא ופלגא] ועי' מהרש"א.

קשה לשיטת הרי"ף (מ"ד: מדפי הרי"ף) דלרבנן כל שהיא בחזקת יבום אמרי' סמוך מיעוטא לחזקה ולא תינשא לשוק. קר"א [ועי' לעיל]. ועי' מהרש"א.

קשה [על מה דקאמר וא"ת הולכין אחר הרוב] דהא יש לו מתירין. דברות משה סימן כ"ט. ועי' רע"א ביצה כ"ד. ד"ה ולזה, [יעויין שם דלגבי תשמישין ל"א דיש לו מתירין].

ולד אינו פוטר עד שיצא לאויר העולם. אם כלו לו חדשיו והיה לו חיות קצת במעי אמו ששמעו אותו צועק פוטר את אמו אע"פ שנולד מת. קר"א בשם שלט"ג. ים של שלמה סימן ג'. וע"ע שיעורי רבי דוד [פוברסקי] אות ר"ו. וע"ע ר"ן יומא ג:, ותוס' נדה מ"ד. ד"ה איהו. ותוס' ב"ב קמ"ב: ד"ה דאיהו.

שמא לא יהא ולד ב"ק וחליצת מעוברת ל"ש וכו'. קשה הלשון שמא, דהא אם הוי בן קיימא לכו"ע ל"ש חליצה והולד אינו פוטר עד שיצא לאויר העולם. מהרש"א. זרע יצחק. ועי' קר"א.

מיירי הכא אפילו לאחר שילדה וחיישי' שמא לא יהיה הולד ב"ק וימות בתוך ל ואליבא דר"מ דחייש למיעוטא. מהרש"א. ועי' זרע יצחק. ועי' קר"א.

אפשר איתא להא דר"ל ולא תנן לה במתני'. הטעם דפשיטא ליה דר"ל פשיטא ליה כן ממתני'. ערוך לנר.

אלא תחלוץ בתוך תשעה ותנשא לאחר תשעה. קשה דאם נתיר החליצה לא תמתין ותינשא מיד [כמבואר בתוס' לקמן מ"א: ד"ה אמאי, דיש לחשוש לזה]. ערוך לנר.

קשה דמנליה לר"א דלר' יוחנן מותר לחלוץ לכתחילה כשהיא מעוברת, דהא ר"י אם חלץ או כנס. קר"א. ועי' לקמן מ"א: רשב"א וריטב"א שכבר עמדו בזה, [וכ' הרשב"א דאה"נ דהוה מצי לתרץ כן. ועיי"ש ריטב"א]. ועי' מאירי שם.

אתה מצריכה כרוז לכהונה. קשה דהא בידה לאסור על עצמה על דעת רבים תשמיש של כל הכהנים. רע"א. ועי' ב"י סימן קנ"ו בשם הרי"ו [דנסתפק אם מהני תקנתא דנודרת]. ועי' להלן מה שהקשה הריטב"א.

ונמצא אתה מצריכה כרוז לכהונה וכו' ול"ה בהכרזה וכו'. קשה דהא לעיל [במתני' דאם הולד ש"ק לא פסלה מן הכהונה] סמכי' אהכרזה [עי' לעיל פלוגתת הראשונים אי בעי' הכרזה] משום דאיכא ולד דמוכח, וא"כ אמאי הכא לא סמכינן. ריטב"א [יעויין שם דיש לחלק דהכא הולד הוא של צרתה ואין לסמוך ע"ז]. ועי' משמרות כהונה [שציין לדבריו באה"ע סימן ק"ע].

קשה דלמה תתעגן עד שתבא צרתה תחלוץ ותיפסל לכהונה לעולם. ריטב"א. ועי' לעיל מה שהובא בשם הרע"א.

ואף דבמתני' מכשרי' לכהונה אם הולד ש"ק אף בלא הכרזה [עי' לעיל פלוגתת הראשונים בזה] היינו בדיעבד אבל לכתחילה יש לחוש. מאירי.

תניא כוותיה דר"ל. אמאי לא הקשה מהברייתא לר' יוחנן. ברך משה.

הלכתא כוותיה דר"ל בהני תלת. מהכא מוכח דבר מהני תלת הלכה כר"י. שו"ת חוות יאיר סימן צ"ד.

אי דוקא בתלמוד בבלי הלכה כר"י בכ"מ בר מהני תלת, או דגם בירושלמי הלכה כר"י בכ"מ. שו"ת נודע ביהודה מהדו"ק אה"ע סימן נ"ט. שו"ת יד יוסף סימן י"ב. שו"ת כתב סופר או"ח סימן פ"ב. ועי' שד"ח מערכת הריש כלל י"ב.

קשה דמה צריך לאשמועינן דהלכתא כר"ל, תיפו"ל דקיי"ל כר"ל בכ"מ דתניא כוותיה. ריטב"א. [ועי' ריטב"א ע"ז ו:]. מאירי. ועי' בתוד"ה הלכתא, ובתוספות הרא"ש [דס"ל דגם במקום דתניא כוותיה דר"ל הלכה כר"י]. ועי' יד מלאכי אות תקס"ה.

המחלק נכסיו על פיו וכו'. אי חלוקה הוי לשון מתנה, ובאיזה אופן מהני. בה"ג הל' נחלו. ק"ו ג'. סמ"ג עשין צ"ו. שו"ת הרא"ש כלל פ"ג סימן ה'. שלטי הגבורים ב"ב נ"ח. מדפה"ר. טור סימן רפ"א ס"ח. שו"ע שם. שו"ת רמ"א סימן ע"ח, וסי ע"ט. שו"ת מבי"ט ח"ב סימן קי"ח. שו"ת מהרי"ט ח"ב חו"מ סימן ע"א. פרח מטה אהרן ח"ב סימן ס"ז. שו"ת פני משה ח"ב סימן קל"ד. שו"ת חת"ס חו"מ סימן קמ"ה [הו' בפת"ש סימן רפ"א סק"ד וסק"ו]. חזון יחזקאל ב"ב פ"ז ה"ד.

היאך הדין אם חילק נכסיו לשמעון אחיו וייבמו לוי, אי מהני או דהיבם יירש. שיעורי ר' דוד [פוברסקי].

על פיו. בדוקא למעט אפוטרופוס. באור הגר"א סימן ר"נ סק"ג.

ריבה לאחד ומיעט לאחד. הלשון משמע דגם מיעט וגם ריבה. חי' הר"ן ב"ב קכט., נמו"י ב"ב קכ"ו:, תוי"ט ב"ב פ"ח מ"ה. שושנים לדוד שם. תפא"י שם אות כ"ב. שו"ת צ"צ החדש חו"מ סימן ל"ב אות ז'. ועי' או"ז סימן קי"א. נתיה"מ סימן רפ"א סק"ה.

משום מתנה דבריו קיימין. מהו לשון מתנה. ר"י קרקושא [שי' הקדמונים] ב"ב קכ"ט., שו"ת הרא"ש כלל פ"ד סימן ו'. תשב"ץ ח"ב סימן רנ"ז, וח"ד חוט המשולש ח"א סימן כ"ג. שו"ת רשב"ש ר"ס תרכ"א. שו"ת יכין ובועז ח"ב סימן ל"ב, וסימן ל"ג. שלטי הגבורים ב"ב נ"ז. מדפה"ר. טור סימן רפ"א ס"ז ח'. שו"ע שם ס"ח. אבקת רוכל סימן ע'. ש"ך שם סק"ו. קצוה"ח שם סק"ה. דברי משפט שם. עבודת הגרשוני סימן ס"א [הו' בפת"ש שם סק"ה]. ושב הכהן סימן צ"ה הו' בפת"ש שם סקי"ד. שו"ת מהר"י בירב סימן ל"ב. שו"ת מהרש"ך ח"ד סימן צ"ד. מהריט"ץ ר"ס פ"ו. תורת אמת [ששון] ר"ס קפ"ח. חק"ל חו"מ כ"ג ח"ב סימן נ"ג. בתי כהונה ח"א סימן כ'. חס"ד ב"ב פ"ז ה"ד. חזון יחזקאל שם. ועי' רמב"ם זכו"מ פ"ט ה"ג. וטושו"ע סימן רנ"ג ובנו"כ שם.

מוכח דלשון מתנה מהני אף במי שראוי ליורשו. שו"ת הרשב"א ח"ב סימן שצ"ד ובחי' ב"ב קכ"ט: .

אף למי שאינו יורשו. אבקת רוכל סימן ע'.

רד"ה אלא תחלוץ בתוך ג' וכו' וקשה לי וכו'. אם יש יישוב להך גירסא. עי' שו"ת מהר"ח אור זרוע סימן קס"ד.

רד"ה לא אמר כלום וכו' הואיל ולא חילק לפשוטים בשוה וכו'. יש לדקדק דאם חילק לפשוטים בשוה ולבכור פ"ש, ורק קבע איזה חלק יירש כ"א מהני. ישועות דוד ח"ד סימן כ"ו. ועי' שיעורי ר' דוד [פוברסקי].

תוד"ה בשלמא וכו' ועוד דא"א וכו'. עוד יש להקשות לגירסא זו דהו"ל לר"א להקשות ממתני' דלקמן מ"א. דאמרי' לא תחלוץ ולא תינשא בתוך ג"ח. תוספות הרא"ש. ועי' ערוך לנר.

י"ל דרש"י לא הקשה כהתוס' משום דס"ל דר"ל סבר דהטעם שלא תחלוץ בתוך ג' הוא משום דחליצת מעוברת ל"ש חליצה [וכמש"כ הרשב"א לקמן מ"א:], ולא משום דאין עולה ליבום. ערוך לנר.

תוד"ה ותנשא וכו' תימה וכו' האי ולטעמיך דפריך. יש ליישב דס"ד דלר"ל דמדאו' לא תחלוץ בתוך ט' שפיר גזרי' גם שלא תחלוץ לאחר ט', אבל לר"י דבתוך הוא מדרבנן [שמא תנשא מיד, כמבואר בתוס' לקמן מ"א ד"ה אמאי] א"כ לאחר ט' אמאי לא תחלוץ. ערוך לנר.

יש ליישב דדלמא ס"ל לר"א דלאחר ט' חולצת וכזעירי לקמן. קר"א.

תוד"ה ונמצא וכו' אר"י משום דהתם בא וכו'. עוד ביישוב הקושיא. עי' רמב"ן. ועי' רשב"א. ועי' מאירי בשם גדולי הדורות, ומה שהוכיח מהירושלמי.

תוד"ה משום וכו' ורבנן ביום הנחילו וכו' ולא יוכל לבכר וכו'. הוצרכו לכתוב כן משום דהוקשה להם דלא לכתוב לא יוכל לבכר וממילא ידעי' דאין יכול לשנות משום דהוי מעמשכ"ב. מהר"ם. ועי' תוס' ב"ב ק"ל: ועי' ערוך לנר. וע"ע שיט"מ ב"ב ק"ל. בשם תוספי הרא"ש.

וכן צ"ל אליבא דריב"ב. תוס' ב"ב ק"ל. ד"ה האי. ערוך לנר. ועי' שיט"מ שם בשם תוספי הרא"ש.

ק' דא"כ לכתוב לא יוכל לשנות. ערוך לנר, עפי"ד השיט"מ שם.

בא"ד לדרשא אחריתי. כוונתם למה דדרשי' בסנהדרין ל"ד: דביום אתה מפיל נחלות ולא בלילה. ערוך לנר.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף